קיבל מסרונים שיווקיים ויפוצה ב-1,000 ₪ על כל מסרון

התובע חתם על הסכם לרכישת חבילת שירות בסיסית מבית השקעות מסוים. התובע סימן במסגרת ההסכם, כי הוא אינו מסכים לקבל מידע וחומר שיווקי מהסוג המפורט שם, ובכלל זאת, מידע אודות מוצרים ושירותים המוצעים על ידי החברה, אירועים וכנסים, סקירות מקצועיות וכדומה. על אף שציין זאת, החל התובע לקבל הודעות מהחברה, חלקן באמצעות מסרונים וחלקם באמצעות הודעות דואר אלקטרוני. במרבית ההודעות הוזמן התובע לקבל הדרכה חינמית באמצעות תכנת הזום על מערכת המסחר בישראל ובחו"ל. בנוסף, התובע קיבל הודעה שבה הוצע לו להירשם לקבלת עדכונים, הצעות והטבות ובין היתר הדרכות על מערכת המסחר והדרכות על נושאים חמים ומעניינים.

התובע ביקש לחייב את החברה בפיצוי לפי חוק התקשורת בגין ההודעות שנשלחו אליו (10 הודעות בסך הכל). החברה (הנתבעת) טענה מנגד כי ההרצאות אליהן הוזמן התובע הן הרצאות שהיא מעניקה ללא תשלום ללקוחותיה כדי להעמיק את ידיעותיהם בשימוש בכלים למסחר במערכת המסחר הישראלית ובמערכת המסחר בארה"ב ובקנדה, וכי, בהתאמה, מדובר בהדרכות המעניקות מידע מקצועי ואינן טומנות בחובן מסר שיווקי או הצעה לרכישת מוצרים או שירותים של החברה ולכן, לטענתה, לא מדובר כלל בדבר פרסומת על פי החוק.

בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה קיבל את התביעה וציין כי לא הייתה מחלוקת בין הצדדים שבמסגרת הסכם ההתקשרות התובע בחר באופן אקטיבי ומפורש שלא לקבל מידע וחומר שיווקי בהתאם להגדרות שם, כלומר, גם לעניין השירותים המוצעים על ידי החברה. החברה נתנה לו הזדמנות להודיע כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת- והתובע סירב לכך מפורשות. לפי החוק- אם הנמען קיבל הזדמנות לסרב- ולא סירב, הרי שניתן לשלוח לו דברי פרסומת. אבל לא זה המקרה. 

לגבי חלק מההודעות, שבהן דובר על הדרכות המועברות על ידי אנשי מקצוע- לטענת החברה, הן רק נועדו לסייע לקהל הלקוחות לעשות שימוש מושכל במערכות המסחר ובנוסף, בשירותים המוצעים על ידי החברה. עם זאת, בית המשפט התרשם כי תוכן ההרצאות שאליהן זומן התובע כלל בין היתר מידע בנוגע לשירותים נוספים בתשלום (כלומר שנדרש לשלם עליהם תוספת מעבר לחבילת הבסיס שרכש). ההשתתפות באותן הרצאות, אליהן הוצע לו להירשם במסגרת ההודעות שנשלחו אליו, חושפת את הלקוחות לשירותים נוספים מעבר לחבילה שרכשו ומעודדת רכישת שירותים נוספים וזאת על אף שמי שמעביר את ההרצאה אינו איש שיווק.

על מנת שמסר שמופץ לא ייחשב כפרסומת עליו להיות חף מכל קישור או הקשר ולא יציג או יפנה את הנמען בשום שלב לשירותים או מוצרים אותם ניתן לרכוש בעלות כספית. בית המשפט קבע, כי החברה נהנית ממתן ההרצאות בדמות מכירת חבילות שירותים מורחבות ולכן מדובר בהודעות פרסומיות שנשלחו ללא היתר בדין ואף בניגוד לבקשותיו של התובע ולכן פסק לתובע פיצוי בסך של 1,000 ₪ בגין כל הודעה ובסך הכל 10,000 ₪.