על זכות השימוע גם לאסירים

העותר נדון ל- 9 חודשי עבודות שירות בגין נשיאת נשק ונהיגה בקלות ראש. לפי הממונה על עבודות השירות, התקבלו עליו תלונות רבות מהמעסיקים והוא נעדר רבות ללא אישור ממקום העבודה. נערכו לו שיחות בירור והוא אף הועבר ממעסיק למעסיק. בסופו של דבר, נערך לו שימוע בזום, בשל מגבלות הקורונה. בסופו של השימוע הוחלט על הפסקת עבודות השירות.

לטענתו של העותר, הוא כלל לא ידע שמדובר בשימוע, שכן, כלל לא הזמינו אותו באופן ברור ובשפה המובנת לו ולא ניתנה לו ההזדמנות להיערך לשימוע מבעוד מועד והוא אף התקשה להביע את עצמו במהלך השימוע. בנוסף, לא הציעו לו לצרף סניגור לשימוע ולא ווידאו כי הוא מבין את משמעות ההליך ולא כי הוא מבין שהוא בוחר מיוזמתו שלא להיות מיוצג. פרוטוקול השיחה שנכתב, לטענתו, לא תאם את שנאמר בפועל. דווקא הסבריו לשאלה מדוע לא הגיע לעבודה (בשל נגיף הקורונה ובשל העובדה שחש מאוים) נשמטו מהפרוטוקול.

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי אמנם נושא סדרי הדין בהליכי שימוע בעניין הפסקת עבודות שירות לא הוסדר בחקיקה, אך, בכל זאת, מדובר בהליך מנהלי שבו רשות ציבורית חייבת לבצע הליך הוגן. עקרון היסוד החל על הליך שימוע הוא שההזדמנות להשמיע טענות צריכה להיות הוגנת, בהתחשב במכלול נסיבות העניין. ככל שהפגיעה הצפויה בפרט, כתוצאה מהחלטת הרשות, קשה יותר, כך יורחב היקפה של זכות הטיעון ותגבר ההקפדה על קיומו של הליך שימוע הוגן. 

במקרה זה, מדובר בהליך שימוע שתוצאתו האפשרית היא שלילת חירותו וכליאתו של אדם. חוק העונשין מגדיר את עבודות השירות כדרך של נשיאת עונש מאסר ומכאן שיש לראות את עובד השירות כמי שנגזר עליו עונש מאסר. השימוע שמתקיים לעובד שירות שמיוחסת לו הפרת תנאי עבודה הוא, כאמור, הליך שתוצאתו האפשרית היא הפסקת ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות ומתן הוראה מנהלית לפיה ירצה האסיר את יתרת עונשו במאסר בפועל במתקן כליאה. מדובר בהחלטה מנהלית שמשמעותה כליאתו של אדם מאחורי סורג ובריח, על כל המשתמע מכך. 

בית המשפט פסק, כי בנסיבות העניין היה על שב"ס לקיים את השימוע לעובד השירות בזום, בנוכחות סניגור שייצג את העותר ויוודא כי הדיון מתקיים באופן הממזער את הפגיעה באסיר. לכל הפחות היה על עורך השימוע להבהיר את נושא זכות הייצוג לעותר לפני עריכת השימוע. דבר זה לא נעשה ומכאן שנפל פגם מהותי בהליך השימוע, הליך שתוצאתו האפשרית היא המרת עונש של עבודות שירות למאסר בפועל במתקן כליאה. פגם מהותי זה הקים עילה ממשית לביטול ההחלטה שהתקבלה בסיומו של השימוע שעניינה אכן הפסקת עבודות השירות והמרת יתרת העונש למאסר בפועל במתקן כליאה. על כן הורה בית המשפט לבטל את ההחלטה ולערוך לעותר שימוע נוסף בנוכחות סנגורו.