23.01.2022

יום ראשון

אילוסטרציה

תורמים מכל הלב אבל לא את הארנק (סיפור חקירה)

מדי יום בדרך למשרדי, "משרד חקירות אמנון רודס, חוקר פרטי", אני עוצר במאפיה בקרבת מקום, מצטייד בכמה לחמניות, קפה חם ועיתון. וגם משאיר 10 ₪ נדבה לקבצן שכבר כמה חודשים יושב באותה הפינה.

כל הפעולות נעשות באופן אוטומטי. אני לא מקדיש להן יותר מהזמן שלוקח לי לבצע אותן. 

יום אחד, לאחר שהגעתי למשרד, קיבלתי שיחת טלפון מחבר קרוב, קצין בכיר (שם בדוי אורי) שסיפר לי שיש מכת גניבות במרכז העיר. בשבועות האחרונים הגיעו עשרות תלונות על כייס שעובד שעות נוספות במקום. לאחר ששוטרי התחנה ניסו לעלות על עקבותיו של הכייס ללא הצלחה, הוא הרים ידיים והחליט לפנות אליי, מכיוון שזכר כמה מקרים דומים שהצלחתי לפתור לפני מספר שנים. 

באותו היום, ראיתי שהגיעה שעת צהריים, וזכרתי שלא אכלתי כלום מאז שהייתי במאפייה בבוקר. ובדרך החוצה לכיוון המסעדה החביבה עליי, רציתי לבדוק אם יש לי מספיק כסף בארנק. הוצאתי מהכיס ארנק, אך הוא לא היה שלי. בדקתי את תוכנו, אך הוא היה ריק. ניסיתי לחשוב איפה הייתי היום שהייתי צריך להשתמש בארנק.

לפני שאני ממשיך בסיפור, עלי לציין שאני אדם מאד מסודר, ובתור חוקר פרטי שכבר שנים מנהל משרד חקירות מוביל – אמנון רודס חקירות, שנתקל במהלך חייו, בסוגי פשיעה שונים אני תמיד נזהר כשאני מחזיר את ארנקי לכיס.

בנוסף, כאמצעי זהירות, אני גם נוהג לחלק בין שני ארנקים את כרטיסי האשראי והכסף המזומן שעליי. 

ניסיתי להיזכר מתי בפעם האחרונה השתמשתי בארנק שלי. שחזרתי את הפעולות שעשיתי במהלך היום עד שהגעתי לשעות הבוקר המוקדמות, כשהגשתי לקבצן את הנדבה היומית.

זכרתי בפרוש שהוצאתי מהארנק את המטבע ושהחזרתי את הארנק למקום.

לפתע, נזכרתי בשיחת הטלפון עם קצין המשטרה, והבנתי שגם אני עומד להיכנס לסטטיסטיקה של אנשים שכויסו בחודש האחרון.

החלטתי לשוב למקום שבו ראיתי לאחרונה את הארנק שלי. הייתה לי הרגשה שלא איבדתי את ארנקי, מפני שתמיד אני מחזיק אותו בכיס הקדמי של המכנסיים, עמוק בתוך הכיס. גם הכיס לא הרגיש לי ריק, אלא שיש בתוכו משהו. הייתי בטוח שהחזרתי אותו למקום, אך הארנק שמצאתי, בהחלט לא היה הארנק שלי.

כשחזרתי לאזור, בשעות הצהריים המוקדמות, המקום היה הומה אדם. סרקתי את המקום לראות אם יש פעילות של כייסים, כפי שהבטחתי לקצין המשטרה.

ואכן, כנראה שהגעתי למקום הנכון. כשהתחלתי ללכת לכיוון של הקבצן ראיתי אדם מגיש לו נדבה. ביד אחת הגבר הושיט מטבע לקבצן, וביד השנייה הוא התכוון להחזיר את ארנקו לכיס.

אך תנועה זו לא הושלמה במלואה. אדם אחר, כייס, שעבר במקום העלים הארנק באומנות ודחף לידו, מבלי שהאיש יבחין, ארנק אחר. ההחלפות התבצעו במהירות האור, כך שהיד שהייתה בדרך לכיס לא הבחינה שהארנק שנכנס לכיס, אינו הארנק המקורי.

זאת הייתה שיטת פעולה מאד מתוחכמת שלא הכרתי אותה. היא דרשה מיומנות רבה מצד המבצע, אך היא גם מנעה מצב שאדם ישים לב שארנקו נגנב, אלא הרבה זמן אחרי שזה קרה.

עד שהגבתי הכייס נעלם והאיש המסכן, שכמוני עומד לגלות שהוא כויס, כבר הספיק להתרחק. לא יכולתי לעשות דבר באותם הרגעים, אלא לקחת לעצמי יום חופש, ולעקוב אחרי הפעילויות מסביב לעמדת הקבצן.

לא טעיתי בהערכה שלי שהקבצן מעורב במעשי הגניבות. באותו הערב, כשהמקום היה יחסית רגוע, ראיתי את הכייס מגיע למקום מושבו של הקבצן. הוא חיכה שזה יקום,  ושניהם התקדמו בהליכה לרחוב צדדי. חיכיתי כמה מטרים משם, כדי לראות אם הם יוצאים מהמבנה תוך זמן קצר.

ואכן, שניהם יצאו לבושים בחליפות יוקרתיות,כשהקבצן מחזיק בידו תיק גדול מעור. כנראה השלל של אותו היום, כולל הארנק שלי ושל אחרים.

לאחר שהם נכנסו לג'יפ חדיש הם התניעו ועזבו את המקום. ידעתי שיהיה עליי לתפוס אותם על חם, אבל רציתי שיהיו לי עדים. ביקשתי מחבר אחר, גם הוא בעל משרד חקירות, שישתתף איתי במצבע קטן שהחלטתי לבצע למחרת.

החלטתי שעד שלא יהיו בידיי ממצאים אמיתיים לא אודיע לאורי מה הספקתי לגלות עד כה.

למחרת בבוקר הגעתי לזירת הפשע. הכנתי את עצמי להעניק את הנדבה היומית, ואחרי שראיתי שחברי החוקר הפרטי מחכה עם מצלמה כמה מטרים מהמקום, הוצאתי את הארנק ושלפתי מטבע של 10 ש"ח.

מכיוון שידעתי מה עומד לקרות בשניות הקרובות, ביצעתי את הפעולות שלי באיטיות. הספקתי לראות בזווית העין את הכייס מכין את עצמו לפעולה, אלא שהפעם התכוונתי להפתיע אותו.

התכופפתי להעניק לקבצן את הנדבה ובאותו הרגע הרגשתי שמנסים לקחת את ארנקי מידי. אך הפעם ציפתה לכייס שלנו הפתעה. על הארנק הייתה שכבה עבה של דבק שקוף. הוא לא נדבק לידיים שלי כי הן היו מרוחות בקרם ידיים מונע הדבקה. אך הכייס לא ידע את זה ובאמצע הפעולה של חטיפת הארנק הוא מצא את עצמו עם ארנק דבוק ליד כשהוא אינו מצליח להוציא את הארנק מידי.

כשהוא הבין שטמנתי לו פח, הוא ניסה להשתחרר ממני אך ללא הצלחה. חברו הקבצן הבחין בתקלה, לקח את רגליו וברח מהמקום.

לאחר שצילם את התמונות הנדרשות, חברי החוקר שצילם את המקרה, צלצל לאורי וזה הגיע עם שתי ניידות משטרה לעצור את הכייס.

הקבצן נעצר כמה שעות אחרי שהכייס הפליל אותו.

את הארנק שלי קיבלתי חזרה אחרי שבוע מידי אורי שהודה לי ולעמיתי, על התושייה והאומץ שגילינו כשבחרנו ללכוד בעצמנו את צמד הפושעים.

"אמנון רודס משרד חקירות."-נשר

שתפו עכשיו

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

יכול גם לעניין אותך

מעקב
הודע על
guest
0 Comments
פידבקים מוטבעים
ראה את כל התגובות