23.06.2021

יום רביעי

בשבוע שתאונת-דברת גרמה להאשמתו של שלמה שרף כגזען, והוא לא כזה, צריך גם להביט על שפעה הדברים הגדולים שעשה בכדורגל הישראלי. אבינעם פורת שסיקר אותו עשרות שנים, ומכיר כל ניואנס שלו, טוען כי בכך הוא שילם על ישירותו שפרנסה את הכותרות ועשתה, בזמנו, את הנבחרת הלאומית מעניינת יותר. בדברי ימי מכבי חיפה, לא היה מאמן שהשפיע יותר, כשהביא את שתי האליפויות הראשונות וקטע את הבינוניות שלה עד 1984.

המאמן שעשה ממכבי חיפה אימפריה, אל תשכחו את זה

אבינעם פורת

אבינעם פורת

אבינועם פורת מבכירי עיתונאי הספורט בארץ. סיקר 8 אולימפיאדות, מונדיאל ואירועי ספורט בינלאומיים רבים. 40 שנות עיתונות

שלמה שרף כיכב השבוע בכותרות _ אבל לא מהצד הנכון. "שיילך לאכול בננות", הוא אמר  על כדורגלנה הפנמי של מכבי פ"ת אבדיאל ארויו, במהלך פרשנותו בשידור המשחק מול הפועל חיפה. פדיחה. שרף הואשם בגזענות, לא פחות, ומובילי הדעה בתקשורת עטו על ההתבטאות כמוצאי שלל רב. 

בלי להתעלם מהתוצאה, המלים שהוציא, לטעמי הייתה זו תאונת דברת יותר מאשר גזענות. אני מכיר את שלמה עשרות שנים, סיקרתי אישית את 4 הקדנציות שלו כמאמן נבחרת ישראל (אף מאמן אחר לא זכה ל-4 קדנציות), כך שאני רגיש לניואנסים של דבריו.  שלמה שמוביל תקשורתית את המאבק בזרים לא איכותיים המגיעים ארצה, מאבק שאני באופן אישי מתנגד לו, מתח ביקורת על אחד המהלכים של ארויו. לרוע מזלו,  פלט יונתן כהן, השדר, גם כן כבדיחותא, "ומה עם משטרת ההגירה?"

יונתן, גם בלי כוונת זדון, לא הבין שהוא מגיש לשרף להנחתה.  "אז שיילך לאכול בננות", החזיר שרף מעברו השני של מגרש הטניס המטאפורי. שלמה לא שיער מה גדול הנזק בהתבטאות שכוונתו, אם מותר לי להביע תחושה (אמרתי כבר שאני מכיר אותו שנים רבות) לא הייתה גזענית. שיער שההתבטאות תעבור ותשכח כעוד  אחת מהתבטאויות קודמות שלו.

במוצאי-שבת הטלפון של שרף היה עמוס. עשרות התקשרויות מעיתונאים.   פליטת הפה חצתה קווים ועברה גם לשדות אחרים, חלקם פוליטיים ודיפלומטיים. מה ששרף העריך כזבוב, יצא פיל גדול. זה לא היה השבוע שלו. ניתן בוודאות לומר שבשוגג, שילם מחיר על תדמיתו כאדם שפיו ולבו שווים. שהוא מביע את מחשבותיו בלי להמתין להחלטת הצנזורה.

לשרף היו בעברו, התבטאויות חותכות יותר. למשל, פיטר בשידור חי את שוער נבחרת בעבר רפי כהן, על עוונו שספג שער  שניתן לעצירה, לפחות לפי התיאוריות של שרף, מבלם נבחרת ספרד פרננדו היירו.  רפי כהן השקט, שהכיר את שרף, לא ענה. לרונן חרזי, החלוץ שגילה  בהפועל ר"ג מהליגה השנייה, אז, הוא אמר כאשר לא היה מרוצה מרצינותו באימון: "קח את  האישה והילד, ותשבו בסוכה. אתה מחוץ לנבחרת במסע לסן מרינו". הימים היו ערב סוכות וערב נסיעת הנבחרת לסן-מרינו.  אפילו נגד איל ברקוביץ התבטא בלי חשבון, למרות שהעריץ את יכולתו ככדורגלן.

הדברים הגזעניים כביכול, היו התשלום של שרף במזומן על היותו המאמן שהדליק את הכותרות בתקופתו. בהשוואה אליו, כל המאמנים לפניו ואחריו, היו משעממים ודיברו על דברים טרוויאלים. לצד הביקורת על חלק מדבריו, והקונצנזוס היחיד שיש על שלמה שרף, הוא ש…אין עליו קונצנזוס, צריך לזכור שדבריו התדירים בתקשורת הוא עשו את הנבחרת למרתקת. אפילו שהפסידה 4 פעמים ברציפות בתחילת מסעה באירופה _ הקהל המשיך למלא את אצטדיון ר"ג ב- 40 אלף צופים נכון שאיל ברקוביץ', חיים רביבו  וראובן עטר בחלק מהזמן, שיחקו אצלו _ אבל בלי  העניין שהמאמן עורר, קשה היה להמשיך לעשות מכל משחק נבחרת _ חגיגה.

ולא פחות חשוב, וזה הדבר שצריך לעניין את אוהדי הכדורגל בחיפה, הוא זהות המאמן שהעלה את מכבי חיפה על המפה. עד שהגיע ב-1983, מאזנה היה אפס אליפויות. בספר עליו כתב: "הוזמנתי למסיבה של מכבי חיפה וראיתי בחדר המון גביעים. אחד מהמועדון מחלק לשני. התחלתי להבין כי הגביע והפרס הגדולים עד אז היו גביעי ההגינות, בלי לזלזל בהם. אמרתי שהגיע הזמן שלא רק יחלקו אחד לשני גביעים פנימיים, אלא שההתאחדות לכדורגל תחלק להם צלחות אליפויות"…

נכון שכבר אז, ב-1983, הייתה גלריה של כדורגלנים מוכשרים בחיפה, כולל רוני רוזנטל, ברוך ממן, משה סלקטר, איתן אהרוני, זאהי  ארמלי  ואחרים _ אבל שלמה שרף עשה מהם אלופים. הוא קטע את שרשרת ההדבקה בבינוניות ביעילות הראויה.  שלוש אליפויות, כולל דאבל, שהזניקו את המועדון למעמד אימפריה אמיתית. גם היום, אחרי תקלת ההתבטאות, אל תשכחו מי העלה את מכבי חיפה  על הבימה המרכזית. כל מה שבא אחר-כך, היה המשך לעבודתו של שלמה שרף.

שתפו עכשיו

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

יכול גם לעניין אותך

מעקב
הודע על
guest
0 Comments
פידבקים מוטבעים
ראה את כל התגובות