16.05.2022

יום שני

אילוסטרציה

שני צידי המטבע – על נישואין/בגידות ומה שביניהן (סיפור חקירה)

הסיפור שלי יעסוק היום בזוג, ד"ר איתמר אלדן ואשתו, ד"ר אפרת אלדן, מנכ"לית בחברת תרופות מובילה, נשואים כבר למעלה מעשרים שנה. לבני הזוג שלושה ילדים בגילאי 12, 15 ו-17. המשפחה גרה בשכונה יוקרתית בחיפה. עליי לציין בטרם אני ממשיך בסיפור, שכל השמות והפרטים המזהים המופיעים בסיפור, בדויים, על מנת למנוע חשיפה של הדמויות האמתיות.

ד"ר איתמר הוא רופא מנתח במחלקת הילדים באחד מבתי החולים הגדולים בחיפה. בשל חביבותו וסבלנותו הרבה כלפי סביבתו, חולים, צוות המחלקה והורי הילדים, איתמר זוכה למוניטין של אחד הרופאים האהובים והמבוקשים בתחומו. זאת גם אחת הסיבות שבגינן הוא זכה לכינוי "המלאך בירוק", בשל המדים הירוקים שהוא תמיד לובש כשהוא במחלקה.

בני הזוג אלדן מנהלים חיי חברה ערים, ומארחים כמעט מדי שבוע חברים ובני משפחה.

אך בחודשים האחרונים, בני הזוג כמעט ואינם מתראים בגלל עומס בעבודתה של אפרת. מאז היא קודמה בתפקידה למנכ"לית סניף חברת התרופות בישראל, היא מבלה זמן רב בנסיעות לחו"ל, בעיקר לגרמניה ולשוויץ. בני הזוג כמעט ואינם מתראים, גם בגלל שעות העבודה של איתמר, שלא פעם נשאר במחלקה כשמגיעים מקרים דחופים של ילדים שזקוקים מידית לניתוחים מצילי חיים.

לפני שאני ממשיך בסיפור, ברצוני להציג את עצמי. שמי אמנון רודס,. אני מנהל את "משרד החקירות אמנון רודס". אני עוסק שנים רבות בחקירות בתחומים שונים, ביניהם: בגידות במשפחה, גניבות, בדיקות פוליגרף,,חקירות כלכליות לאיתור רכוש חייבים, חיפוש קרובים בארץ ובחו"ל ועוד.

המקרה של הזוג אלדן הינו אחד מהמקרים המעניינים והמרגשים ביותר, ואולי, גם מהמפתיעים ביותר.

ד"ר אפרת אלדן הגיעה למשרדי בשעות הערב המאוחרות ביום גשום במיוחד.

שקלתי באותו היום לצאת מוקדם מהרגיל אל ביתי. מזג האוויר הסוער השאיר הרבה אנשים בבית, כנראה גם כאלה שהתכוונו להגיע למשרדי.

שיחת הטלפון של ד"ר אפרת שינתה את תכניותיי וקבעתי להיפגש אתה בשעה הקרובה.

בזמן שחיכיתי לה, ביררתי כמה פרטים חשובים עליה ועל משפחתה. חוץ מקורות חיים מרשימים בתחום המקצועי, לא היו בחייה של ד"ר אפרת אלדן שום פרטים מסעירים.

בדיוק בשעה שנקבעה, נכנסה למשרדי אישה נאה, גבהת קומה, שיער בלונדיני טבעי, לבושה בהידור. 

היא הציגה את עצמה, סיפרה לי מעט על עצמה ועל תפקידה במקום עבודתה, ועל תפקידו ומעמדו של בעלה.

היא נאנחה קלות לפני שהיא נגעה בנושא שהביא אותה אליי.

היא הוציאה מתיקה מעטפה ובה מספר תצלומים. היא לא ידעה מי שלח אותם, אבל תיארה לעצמה, למי שעשה את המעשה, היו בוודאי סיבות טובות, לא כולן טהורות.

בצילומים ראו גבר ואישה יושבים בבית קפה וצוחקים. בני הזוג המצולמים נראו נינוחים אחד בחברת השנייה. הצילומים הבאים היו דומים לצילום ראשון. בצילום האחרון רואים את איתמר מניח את ידו על ידה של האישה והם מביטים אחד בעיני השנייה מבט ישיר. עכשיו יכולתי להבין את מידת הדאגה של אפרת כשהיא הביטה בתמונות.

"תראה אמנון, אני אוהבת את בעלי. במשך כל שנות נישואינו לא היו בגידות או משברים קשים. תמיד ידענו להתעלות ולפרגן להצלחות של בן הזוג. איתמר הוא בעל אוהב ותומך, ומעל הכל, הוא מסור לשלושת ילדנו באופן מוחלט. בגלל העבודה שלי, אני נאלצת להעדר ימים ארוכים מהבית. איתמר תמיד נמצא במקום איפה שצריכים אותו ואיפה שאני לא יכולה להיות. אספות הורים, מסיבות בגן ובבי"ס ועוד. תמיד הייתה מטפלת בבית, אך היו מקרים שאיתמר התעקש להיות נוכח, כמו מסיבות יום הולדת בגן, מסיבות פורים וכו'. אני יודעת שזה לא אומר דבר על מידת נאמנותו כלפיי, אך אני יודעת שהוא לא היה עושה דבר שיפגע בשלמות המשפחה. חשוב לי לדעת אם הוא בוגד בי עם אישה אחרת, לפני שאני מחליטה על צעדיי הבאים."

היא השאירה לי את התמונות שהיא הביאה אתה והלכה לדרכה.

סרקתי את התמונות ולאחר כשעה של חיפושים קדחתניים, עליתי על זהותה של האישה שבילתה איתו במסעדה.

שמה סופי גרנות, בת 34, אם חד הורית לשני ילדים, ילד בן 10 וילדה בת שבע. תושבת נשר, מורה לאנגלית בבי"ס יסודי בעירה, גרה בדירת 4 חדרים. אלה הפרטים הכלליים שיכולתי להשיג עליה באותה העת. לאחרונה בני המשפחה היו מעורבים בתאונת דרכים קשה. הילדים הם אלה שנפגעו הכי קשה, והיו מאושפזים במחלקה של ד"ר איתמר אלדן. למעשה, הוא זה שהציל את חייהם בסדרת ניתוחים שהוא ביצע בהם לאחר התאונה.

הילדים שעברו שיקום בבי"ח, מאד נקשרו אליו וביקשו לשמור אתו על קשר גם אחרי ששוחררו לביתם.

בחרתי להתחיל את החקירות שלי בשכונת המגורים של סופי. הגעתי לשם מלווה בכלב הפינצ'ר שנמצא אצלי כבר מספר שנים, רוקי. הכלב היה אמור להוות כיסוי להגעתי לגינה השכונתית ולמשוך אליי ילדים סקרניים ואימהות משועממות.

כפי שסברתי, בהתחלה הגיעו הילדים הסקרניים ובהמשך האימהות המשועממות.

במהלך שהותי בגינה, הן התחילו לרכל על האימהות שמגיעות באופן קבוע לגינה, אך היום נעדרו מסיבות שונות.

בין היתר, הן התייחסו לחברתן סופי המורה, שכנראה מנהלת רומן עם הרופא של ילדיה, הרופא שהציל את הילדים שלה שנפגעו קשה בתאונת דרכים לפני כחודש בכניסה לחיפה. 

הדעות של החברות היו חלוקות בעניין הרומן. חלק טענו שכנראה יש רומן בין הרופא לבין סופי לפי השעות שהוא היה מופיע בביתה ולפי המחמאות שסופי הייתה מרעיפה עליו בכל פעם שהוא עלה כנושא לשיחה.

חברות אחרות טענו, שאין שום רומן ביניהם, ושהרופא, שהיה לו לב ענק מלא אהבה לילדים, החליט לעזור לסופי עם הילדים, בגלל שהיא הייתה אם חד הורית וילדיה עברו תאונת דרכים קשה. מה ששמעתי עד אותו הרגע הספיק לי כדי להבין, שיהיה עליי לחקור עוד קצת כדי להבין את מהות היחסים בין ד"ר אלדן לבין סופי גרנות.

השלב הבא בחקירתי, היה לעקוב אחרי הפגישות בין הרופא לסופי.

החלטתי שאגיע שוב לשכונה בערב, הפעם ללא רוקי, ואנסה לראות אם גם ד"ר אלדן יופיע. אחת הנשים סיפרה לי שבימי שני סופי נוהגת לבקר את הוריה בקרית טבעון, ושהיום זאת הפעם הראשונה שהיא נוסעת עם הילדים מאז התאונה.

הייתה לי הרגשה שלנסיעה הזאת עומד להצטרף אדם נוסף.

כבר בשעה שש בערב הייתי מתחת לביתה. כמה דקות אחרי שהגעתי, ראיתי מכונית מרצדס כסופה נעמדת לפניי. מכוניתי הייתה מכונית רגילה למדי, אחת כזאת שלא תמשוך את תשומת הלב של אדם שנוהג במרצדס חדישה.

עקבתי אחרי המכונית של איתמר אלדן בנסיעתו לקריית טבעון. לאחר כ-25 דקות הגענו ליעדנו. הרביעייה יצאה מהמכונית ונכנסה לבית קרקע ישן שבו גרים הוריה של סופי.

לא ידעתי מה קיוויתי לגלות בזמן שעקבתי אחרי הזוג. אולי מחווה פיזית ביניהם, נשיקה או חיבוק, החזקת ידיים או כל סימן אחר כדי לגלות אם יש ביניהם רומן או התחלה של קשר רומנטי.

הביקור נמשך כשעתיים, ובדיוק בשעה 20:30 הרביעייה עזבה את המקום. הם נכנסו למכונית ונסעו חזרה לחיפה. יכולתי להבחין שאיתמר וסופי תומכים כל אחד מהם בילדים, שנראו עייפים אחרי הביקור אצל הסבא והסבתא.

כשהגענו לנשר, הרופא יצא ראשון מהמכונית, לקח את הילד הרדום בידיו. סופי פעלה באותו האופן עם בתה. הם עלו במהירות לביתה של סופי. כעבור עשר דקות, ראיתי את איתמר נכנס למכוניתו. עקבתי אחריו כשהוא נוסע ישר אל ביתו. 

תחושתי האישית, והניסיון הרב שצברתי, אמרו לי שד"ר אלדן וסופי עדיין לא נכנסו למערכת יחסים רומנטית, אף שהם היו בדרכם לשם.

רציתי למנוע עוגמת נפש וכאב לב להרבה אנשים, ולמרות שזה לא תפקידי להיות חלק פעיל מהמקרים שאני חוקר, חשבתי שהפעם, אוכל לעזור לאנשים שאפילו לא יודעים שהם זקוקים לעזרתי.

למחרת אחרי הצהריים הגעתי למשרדה של אפרת, על פי בקשתי. הגעתי אליה עם כל הממצאים שהיו בידי ועם תיאוריה שגיבשתי בביתי לפני שהלכתי לישון.

היא הייתה לבבית ונעימה, יותר רגועה ונינוחה ממה שזכרתי אותה מפגישתנו הראשונה.

היא בדקה את כל הממצאים והפתיעה אותי בשאלתה ובתובנה שלה.

"זה עוד לא הפך לבגידה ממש, נכון? אני יודעת מה אני צריכה לעשות, גם אם זה ידרוש ממני קצת לוותר על האגו שלי ולפעול בניגוד לאופי שלי. תודה לך אמנון, על החקירה היסודית ועל התמיכה. אעדכן אותך בהמשך." לא יכולתי שלא להעריך את אומץ ליבה ואת הנכונות שלה לוותר על האגו כדי לשמור על הנישואין שלה.

ואכן, כמה ימים אחרי הפגישה בינינו, אפרת צלצלה אליי עם חדשות טובות בפיה.

" אחרי שהיית אצלי התקשרתי לסופי וקבעתי איתה פגישה. היא בחורה טובה, אימא נהדרת, אך הבדידות והתאונה הקשה שילדיה עברו גרמו לה להיתלות באיתמר באופן שהוא הפך לתחליף לבן זוג ולאבא של הילדים שלה. יכולתי להבין אותה, אך איני מוכנה לפגוע או להקריב את הנישואין שלי. ידעתי שהיא זקוקה לעזרה בתחומים רבים, ולכן, הצעתי לה את עזרתי, ושלפעמים גם אני וגם איתמר נגיע לעזור לה. אמרתי לה שאני מכירה את איתמר, ושאם הוא היה מסתבך בקשר רגשי עם אישה אחרת, הוא לעולם לא היה עוזב את הבית ואת הילדים שלו, והרומן ביניהם היה בעיקר שובר את ליבה ואת ליבם של ילדיה. היא שמחה שבאתי אליה ודיברתי באופן גלוי. סיכמנו שניפגש איתה בקרוב, אני ואיתמר."

היא עשתה הפסקה קצרה, והמשיכה בדבריה. 

"אתמול בערב דיברתי עם איתמר על הסידור שלי עם סופי. בהתחלה הוא היה מופתע, אחר כך הוא קצת כעס, ובסוף, הוא הבין את המהלך שלי ובירך אותי על כך."

ההצעה האצילית של אפרת הייתה בעיניי פתרון מעולה עבור כל הצדדים. אני גם בטוח שהקשר בין בני הזוג לבין סופי יתחזק והם יוכלו להיות חברים, גם אחרי שהילדים יבריאו ולא יהיו זקוקים לעזרה של אפרת ואיתמר.

אמנון רודס-משרד חקירות

שתפו עכשיו

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

יכול גם לעניין אותך

מעקב
הודע על
guest
0 Comments
פידבקים מוטבעים
ראה את כל התגובות