03.08.2021

יום שלישי

קרדיט: Gustav Jager https://bit.ly/3jdfgde

פרשת בלק

כניסת שבת: 19:22
יציאת שבת: 20:35

יש בפרשת בלק יסוד גדול באמונה היהודית, עד כדי כך שחכמים רצו לקבוע את פרשת בלק כחלק ממצוות קריאת שמע הנאמרת בוקר וערב: "ביקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע, ומפני מה לא קבעוה? מפני טורח ציבור" (תלמוד ברכות, יב ע"ב). מה מיוחד בפרשת בלק שחכמים רצו לקבוע אותה כחלק מקריאת שמע? משום שיש בה פסוק מיוחד: "כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ" (במדבר כ"ד, ט').רש"י (בתלמוד שם) מבאר את הפסוק: "דדמי (שדומה) ל'וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ' (מתוך פסוק הנאמר בקריאת שמע), שהקדוש ברוך הוא שומרנו בשכבנו ובקומנו לשכב שלווים ושקטים כארי וכלביא". אנו יכולים לישון בשלווה ובביטחון כמו אריה ולביא שלא מפחדים מחיה טורפת, בשונה מבעלי חיים אחרים שכן מפחדים שיבואו לטרוף אותם בשנתם. מדוע חשוב כל כך לציין בקריאת שמע שאנו הולכים לישון שקטים ושלווים כאריה וכלביא? אין ספק שבפשוטם של דברים הפסוק מתאים, אולם מה עומק הדברים? 

טמון כאן מסר חשוב, שיובן לאור דבריו של החת"ם סופר. התלמוד כותב: "משה כתב ספרו ופרשת בלעם" (בבא בתרא יא ע"א). כלומר, משה כתב את חמישה חומשי התורה ואת פרשת בלעם. אמרה זו טעונה ביאור, שהרי פרשת בלעם כלולה בחמשת חומשי התורה, אז מדוע התלמוד מציין אותה בנפרד? (עיין רש"י ושו"ת הרשב"א). החת"ם סופר (שו"ת יורה דעה, תשובה שנו) מבאר באופן נפלא.

כל פרשה שמופיעה בתורה מאז בריאת האדם ביום השישי לבריאת העולם, יש לגביה עדות שעוברת במסורת דור אחר דור מאב לבן. אבותינו ראו את מאורעות העולם, שמעו, חוו והעבירו לבניהם. אדם הראשון ראה מה היה בגן עדן ומה היה כשחטא, והוא סיפר לבניו על מה נענש ומה עבר עליו. המידע הועבר לדורות הבאים, עד נוח שהעביר הלאה לבניו. על תיבת נוח יש עדות של נוח ובניו. הבנים היו בתיבה, שם ונוח יצאו מהתיבה והקימו ישיבה, בה למד יעקב אבינו, שהיה בן חמישים שנה כששם נפטר. יעקב למד כל מה שהם שמעו מהדורות הקודמים, ויעקב העביר הכל לבניו. לכל דבר ודבר ולכל אירוע יש עדויות.

מיעקב אבינו המידע עבר ללוי, לעמרם, למשה, וכן הלאה. לכל דבר ודבר יש עדויות שעוברות במסורת. גם לקיום המצוות יש מסורת ברורה. לדוגמא, בני ישראל ראו את משה מניח תפיליןכך שכולם ידעו את צורתם המדויקת, וכך גם ביחס לכל מצוות התורה (גם ביחס לבריאת העולם, עם ישראל כולו חווה את ניסי מצרים ושינויי הטבע, כך שהם הבינו וידעו שרק מי שברא את הטבע יכול לשנות אותו. מומלץ לעיין בדבריו הנפלאים). 

אחת הפרשות החריגות, שאין עליהן עדות אנושית של אנשים שחוו אותה, היא פרשת בלעם ובלק. משה לא ידע מכל תכנית ההשמדה של בלק ובלעם, עם ישראל לא ידע, אף אחד לא היה בסוד העניין. בלעם ניסה שבע פעמים לקלל את בני ישראל ולא הצליח, בלק הקריב ארבעים ושנים קורבנות ואפילו האתון פתחה את פיה. משה לא ידע שכך היה. עם ישראל לא ידע שעל ההר יושבים בלק ובלעם ומנסים להשמידם.  

שנבין, שתכנית ההשמדה הזו הייתה קרובה מאוד, וכך כותב התלמוד: "אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, דעו כמה צדקות עשיתי עמכם, שלא כעסתי בימי בלעם הרשע. שאלמלי כעסתי, לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט. והיינו דקאמר ליה (וזהו שאמר לו) בלעם לבלק: "מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם השם" (במדבר כ"ג, ח'), מלמד שכל אותן הימים לא זעם…" (ברכות ז ע"א). התלמוד ממשיך: "ומי איכא רתחא קמיה דקודשא בריך הוא (האם יש מצב של רוגז אצל הקדוש ברוך הוא)? אין (כן) דתניא "וְאֵל זֹעֵם בְּכָל יוֹם" (תהלים ז). וכמה זעמו? רגע!… ואין כל בריה יכולה לכוון אותה שעה חוץ מבלעם הרשע דכתיב ביה (שכתוב בו) "וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן" (במדבר כ"ד, ט"ז)… שהיה יודע לכוון אותה שעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה". בלעם ידע לכוון את הרגע ביום בו הקדוש ברוך הוא "זועם", לקלל באותו רגע ועל ידי כך לגרום הרס רב בעם ישראל. אולם הקדוש ברוך הוא הציל אותנו על ידי כך שהוא לא זעם. 

עם ישראל היה קרוב מאוד לכליה חלילה, ומשה ועם ישראל כלל לא היו מודעים לסכנה שהם מצויים בה, וממילא גם לא לנס הגדול שבהצלתם. היום אנחנו יודעים על הנס הזה רק בגלל שהקדוש ברוך הוא בעצמו גילה לנו על כך, אולם לא היינו מודעים לכל מה שקרה "בזמן אמת", ואין לנו גם עדות אנושית על כך. 
מי שמאמין בתורה כולה, אולם מטיל ספק באמיתות פרשת בלעם משום שאין לנו עדות עליה, הרי הוא ככופר בתורה כולה. עד כאן דברי החת"ם סופר.

זו כוונת התלמוד: "משה כתב ספרו ופרשת בלעם", משום שיש צורך להדגיש שפרשת בלעם – אף על פי שאין עליה שום עדות, היא חלק מהתורה כולה.  לאור האמור, נוכל להבין מה מיוחד בפרשת בלעם, עד כדי כך שחכמים ביקשו לקבעה כחלק מקריאת שמע. בפרשה זו לומדים אנו איזו אהבה יש לקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל, שעם ישראל יכול לישון בשקט ובשלווה, והקדוש ברוך הוא מנהל עבורנו מלחמות שאנחנו אפילו לא מודעים אליהן. אנחנו אפילו לא מודעים לסכנה וממילא גם לא מתפללים עליה. מפרשת בלעם ובלק אנחנו רואים כיצד הקדוש ברוך הוא שומר עלינו ומנהל עבורנו מלחמות בלי ידיעתנו – בעודנו שוכבים וישנים בשקט ובשלווה (ראיתי בספר "סדר יעקב", פרשת בלק). בתהלים אנחנו אומרים: "לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהלים קל"ו). מה השבח הגדול של עושה נפלאות גדולות לבדו? וודאי שהוא עושה לבד ולא צריך עזרה? אלא שיש פעמים שהקדוש ברוך הוא עושה לנו ניסים שרק הוא יודע עליהם ורק הוא לבדו יודע ממה הוא שומר עלינו (דרשות חת"ם סופר, לפרשת שובה). פרשת בלעם ובלק מלמדת אותנו כמה הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו, ושאנו יכולים לשכב שקטים ושלווים כלביא וכארי.

הרב שמעון שטרית

הרב שמעון שטרית

רב בית כנסת הבבא סאלי ומרצה שיעורי תורה בוגרים ונוער

שתפו עכשיו

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

יכול גם לעניין אותך

חדשות היום

היערכות משטרת ישראל לקראת משחק הכדורגל בין מכבי חיפה לקבוצת טורשהאבן מאיי פארו במסגרת הקונפרנס ליג שייערך באצטדיון סמי עופר ביום ה׳ 5.8.21 החל מהשעה 17.00

שוטרי משטרת ישראל ומאות סדרנים ומאבטחים יתפרשו החל משעות אחה"צ באצטדיון ומחוצה לו על מנת לשמור על הסדר והביטחון, לצד הסדרת התנועה. המשחק יחל בשעה

מעקב
הודע על
guest
0 Comments
פידבקים מוטבעים
ראה את כל התגובות