24.06.2021

יום חמישי

אילוסטרציה: PIXABAY

פלש לשטח וביקש לקבל פיצוי בתמורה לפינויו

התובע חי במשך שנים בכפר עג'ר ובחר להישאר בכפר לאחר מלחמת ששת הימים, כאזרח המדינה, עם תעודת זהות ישראלית. במשך שנים רבות הוא השביח את שטח המקרקעין בנטיעת עצי זית, הקמת תשתיות, גדר, שערים ומבנה חקלאי. לטענתו, הוא השביח את הקרקע בלפחות 166,400 ₪ + ריבית והצמדה. אלא, שבשנת 2016 רשות מקרקעי ישראל הגישה תביעה נגדו לסילוק ידו מהמקרקעין אליהם פלש. התובע הגיש תביעת בעלות למקרקעין וטען שלכל הפחות, אם עליו להתפנות, מגיע לו לפחות לקבל פיצוי בגין ההשקעות שעשה בשטח המקרקעין במשך השנים.

רשות מקרקעי ישראל טענה כי התובע הוא פולש ומסיג גבול ונוטע במקרקעי הזולת. כל הפעולות שעשה התובע, לטענתה, נעשו ללא ידיעתה, ללא היתר כדין, לטובתו האישית של התובע ולצורך הפקת רווחים והתעשרות שלא כדין. בנוסף, הרשות כלל אינה מעוניינת בכל מה שהתובע הקים על הקרקע והיא הגישה תביעה לסילוק יד ולהשבת המקרקעין כשהם פנויים מכל אדם, חפץ, נטע ומחובר. בנוסף, בשנת 2009 כן הגיע נציג מטעם הרשות והתריע בפני התובע כי עליו לפנות את המקרקעין שבבעלות המדינה ואולם התובע בחר להתעלם מפורשות והחליט להמשיך ולהשקיע כספים בנטיעה ובנייה במקרקעי המדינה ולו בכדי ליצור עובדה בשטח שתכביד על פינויו.

התובע טען שהיה מחדל מצד רשות מקרקעי ישראל, שכן, מאז שהוסדרו המקרקעין ברישום בשנת 1991 ועד לביקור הנציג בשנת 2009, לא ננקט כל הליך כנגד פעולות ההשבחה, עד להגשת התביעה בשנת 2016. מכאן הסיק התובע, כי מחדליה של הרשות בעצימת עיניים כלפיו, מצביעים על הסכמה בהתנהגות או בשתיקה על הנעשה במקרקעין ולכן מוקנית לו זכות פיצוי בעבור השקעתו במקרקעין. לטענת הרשות, זכות שימוש במקרקעין יכולה להינתן רק בהסכם מפורש ובתשלום עבור שימוש במקרקעי הציבור, מה שלא קרה במקרה זה.

בית משפט השלום בצפת דחה את טענות התובע וציין, כי התובע היה מודע לכך שהוא עושה שימוש במקרקעין ללא אישור וללא זכות, לפחות כבר משנת 2009. השימוש במקרקעין ועבודות ההשבחה, לרבות נטיעת העצים, אינם מקנים לפולש זכות עתידית לחכירת המקרקעין מהרשות. התובע התעלם מפורשות מהאזהרה שניתנה לו בידי הנציג והחליט להמשיך ולהשקיע כספים בנטיעה ובבניה במקרקעי המדינה בכדי ליצור עובדה בשטח שתכביד על פינויו. בית המשפט לא סבר כי מגיע לתובע פיצוי כלשהו. בית המשפט ציין כי אם התובע מעוניין בכך, הוא רשאי לקחת עימו את עצי הזית ולהעתיק אותם, אולם, אין לחייב את הרשות בתשלום עלות העתקת העצים. בית המשפט חייב את התובע בסך של 16,000 ש"ח הוצאות ושכר טרחת עו"ד. 

עו"ד מורן אריאלי

עו"ד מורן אריאלי

עו"ד מורן אריאלי הינה בעלת תואר ראשון ושני מאוניברסיטת חיפה והינה עוסקת בתחום האזרחי-מסחרי

שתפו עכשיו

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

יכול גם לעניין אותך

מעקב
הודע על
guest
0 Comments
פידבקים מוטבעים
ראה את כל התגובות