24.06.2021

יום חמישי

עו"ד דרור גולדברג

סמים "קלים", ענישה "קשה"

* מובהר בזאת כי האמור בטור זה אינו מהווה ייעוץ משפטי.

רבות נכתב על השימוש במה שמכונה "סמים קלים", על יתרונותיו ועל חסרונותיו הידועים לכולם.  בטור זה לא אדון בעצם הלגיטימציה של השימוש בסמים קלים, אלא אתמקד בהסדר החוקי הקיים כיום בישראל בנוגע לצרכני קנאביס המחזיקים ברישיון נהיגה, שכן אין עוררין על כך שמספר צרכני הסמים הקלים בישראל עולה מדי שנה, כאשר חלקם הגדול מחזיק ברישיון נהיגה. יודגש כבר עתה כי השימוש בקנאביס ללא רישיון מאת משרד הבריאות מהווה עבירה פלילית.

כידוע, החוק הישראלי קובע כי נהג נחשב ל-"שיכור" בשני מקרים: המקרה הראשון הוא כאשר הנהג צרך משקה אלכוהולי; המקרה השני הוא כאשר "בגוף הנהג מצוי סם מסוכן". באופן יחסי, המקרה הראשון פשוט יחסית, שכן גם לאחר שהנהג הפסיק לשתות, האלכוהול ימשיך להימצא בדמו ובנשיפתו למשך שעות ארוכות, וכמובן ניתן לבדוק זאת בנסיבות המתאימות באמצעות בדיקת "ינשוף" או בדיקת שתן, אשר מספקות תוצאות בנוגע לרמת האלכוהול הנמצאת בדמו או בנשיפתו של הנהג.

המקרה השני לעומת זאת שבו יתמקד טור זה, הוא המקרה שטומן בחובו בעייתיות. ההסדר החקיקתי בישראל מתיר לשוטר לדרוש בדיקת שתן או דם מנהג בנסיבות מסויימות, ואם בגופו של הנהג קיימים "שרידי סם", הרי שזה מקים את ההגדרה של "שיכור" לפי חוק כאמור. כמו שניתן להסיק, שני המצבים הנ"ל, על אף שהם נבדלים במהותם, זהים מבחינת החוק והענישה עליהם זהה.

אם כך, מה הבעיה בהסדר החוקי הקיים? 

ראשית, שרידי סם הקנאביס "נשארים" בגופו של האדם בין 2-4 שבועות לאחר השימוש, וזאת בניגוד לאלכוהול שמתנדף מהגוף תוך מספר שעות לאחר הצריכה. הווה אומר, מבחינת החוק, אדם שהשתמש בקנאביס ביום מסוים ולאחר שבועיים נוהג ברכבו, חשוף לאישום בעבירה של נהיגה בשכרות, גם אם אין חולק על כך שהשפעת הסם כבר אינה קיימת בזמן הנהיגה, שכן חלפו שבועיים מיום שצרך. 

מצב זה הוא עמום ובעייתי. החוק אומנם דורש משוטר "חשד סביר" לכך שהנהג מצוי תחת השפעת סמים, טרם יוכל לדרוש בדיקת שתן או דם לאיתור שרידי סם (בשונה מבדיקת "ינשוף" שאינה דורשת חשד סביר מהנהג). אולם, ההבדל המהותי בין בדיקת אלכוהול לבין בדיקת שרידי סם הוא שבניגוד לאלכוהול אותו ניתן לבדוק באופן מדוייק ולקבוע את רמת האלכוהול בגוף הנהג על בסיסו, בדיקת שרידי הסם בשתן (בדיקת "סטיק") היא "בינארית". 

רוצה לומר, בדיקת שרידי סם בשתן מראה תוצאה חיובית או שלילית, ואינה מציגה כמות מסויימת. על אף שניתן לבדוק שרידי סם בדם או בשתן במעבדה, וכך לראות גם את כמות שרידי הסם בגוף הנהג, החוק לא דורש רף מסויים שהנהג יוגדר "שיכור". כלומר, כל נהג שבגופו נמצאים שרידי סם, עלול למצוא את עצמו מואשם בנהיגה בשכרות, גם אם חלפו שבועיים או שלושה מרגע השימוש, וגם אם השפעת הסם פגה. להבהרה, אין זה משנה לבתי המשפט מה כמות הסם שנמצאה בגוף הנהג, אלא האם נמצאו שרידי סם או לא, כך שלמעשה לכמות אין שום רלוונטיות לצורך הרשעת הנהג בנהיגה בשכרות.

נסו לדמיין את ההשלכות של מצב משפטי זה: אדם טס לאמסטרדם, צורך שם קנאביס באופן חוקי, חוזר לישראל אחרי שבועיים, ונוהג ברכבו לעבודה. עלול אותו הנהג למצוא את עצמו מואשם בכתב אישום חמור של נהיגה בשכרות!!! למרות שלכאורה לא עבר על אף חוק. 

חמור לא פחות הוא מצבם של משתמשי הקנאביס הרפואי באישור משרד הבריאות. כיום החוק לא ברור לגבי השאלה כמה זמן "אחרי השימוש" מותר להם לנהוג אם בכלל, שכן לא ניתן לאמוד את השפעה הסם על הנהג, מלבד בדיקות לאיתור שרידי סם, וכאמור החוק מגלה אפס סובלנות בכל הנוגע לנהיגה בזמן שלנהג יש שרידי סם בגוף (ואין זה משנה אם השפעת הסם פגה או לא).

העונשים הנהוגים בבתי המשפט כיום על עבירת הנהיגה בשכרות הם שלילת רישיון הנהיגה לשנתיים מינימום, קנסות כספיים ואף עונשי מאסר, וכאמור אין זה משנה מתי הסם נצרך בפועל.

לאור העובדה כי בישראל קיימת כמות גדולה של נהגים, הצורכים קנאביס באופן יומי או שבועי, עם או בלי אישור ממשרד הבריאות, קיימת בעיה משמעותית, שכן כל נהג אשר צורך קנאביס עלול למצוא את עצמו מואשם בנהיגה בשכרות!!!

לסיכום, אם הואשמתם בעבירה שנדונה בטור זה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המומחה בדיני תעבורה, שכן הסתייעות בעורך דין יכולה לשפר באופן משמעותי את הסיכויים להמנע משלילת הרישיון לתקופה ארוכה, קנס או אפילו מאסר.

לשאלות נוספות וקבלת ייעוץ משפטי מקיף בכל שלבי ההליך המשפטי, אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו.

עורך דין דרור גולדברג, מתמחה במשפט פלילי ותעבורה.
0545812000

שתפו עכשיו

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

יכול גם לעניין אותך

מעקב
הודע על
guest
0 Comments
פידבקים מוטבעים
ראה את כל התגובות