15.06.2021

יום שלישי

אילוסטרציה

משפחה רצתה לקבל שטח ללא מכרז- בית המשפט סרב

משפחה אחת גרה מזה שנים רבות בבניין בחיפה, כאשר שתיים מהדירות בבניין שייכות לה. לדירות מוצמדים שטחים נוספים כמו הגג, המרפסות וכדומה. מה שלא הוצמד זה שטח של חצר ומחסנים. השטח נוהל על ידי רשות מקרקעי ישראל. הדירות, כאמור, לא נמכרו עם ההצמדה של החצר והמחסנים. עם זאת, בפועל, ביומיום, המשפחה עשתה שימוש מזה שנים רבות גם בחצר וגם במחסנים. בשנת 2013 רשות מקרקעי ישראל, הגישה באמצעות עמידר תביעה לפינוי של המשפחה מהחצר והמחסנים וגם דרשה לקבל דמי שימוש בגין התקופה שבה השתמשו ללא אישור בשטח.

רשות מקרקעי ישראל פרסמה מכרז למכירת החצר והמחסנים אבל המשפחה כלל לא הגישה הצעה למכרז וגם לא התנגדה לפרסום המכרז. במקביל, בית המשפט פסק כנגד המשפחה וקבע כי עליה לפנות את השטח וכן לשלם את ההפרש בין דמי השימוש לבין ההשקעה של המשפחה במחסנים. המשפחה הגישה תביעות שונות כנגד רשות מקרקעי ישראל ובינתיים גם לא התפנתה מהשטח, כך שלבסוף לעמידר לא הייתה ברירה והיא פתחה כנגדם בהליכי הוצאה לפועל, לפינויים.

המשפחה פנתה פעם נוספת לבית המשפט והפעם דרשה שבית המשפט יורה לרשות מקרקעי ישראל להתקשר איתה בעסקה בפטור ממכרז. כלומר, שהשטח יינתן לה ללא מכרז. לטענת המשפחה- הם כבר מחזיקים בשטח יותר מעשר שנים, ולמעשה כבר משנת 1938, בהסכמת המנהל ולכן יש לחייב את רשות מקרקעי ישראל להתקשר איתה בהסכם ללא מכרז. רשות מקרקעי ישראל ועמידר טענו מנגד כי אמנם המשפחה מחזיקה בשטח מזה שנים רבות אבל כלל לא הייתה הסכמה מצד רשות מקרקעי ישראל, להיפך, קיימת אי הסכמה בעניין.

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי ההליכים המשפטיים שהיו במהלך השנים מלמדים שלא הייתה הסכמה בדבר השימוש בשטח. בנוסף, במסגרת החוזים שנחתמו בין הצדדים ניתן לראות כי הוסכם במפורש מה יוצמד לדירות ומה לא. ההסכמים כללו תשריט מדויק של מה יוצמד לדירות ובפירוש רואים כי המחסנים והחצר לא יוצמדו. בנוסף, בית המשפט ציין כי גוף ציבורי, כמו רשות מקרקעי ישראל, יכול אמנם להחליט במקרים מסוימים לוותר על מכרז אבל לא ניתן לכפות זאת עליו, אלא להיפך, יש להעדיף תמיד התקשרות בדרך של מכרז.

שיקול הדעת אם לתת פטור ממכרז הוא שיקול דעת של וועדת המכרזים ובית המשפט אינו מחליף את שיקול הדעת האמור. המדיניות של רשות מקרקעי ישראל היא שלא להעניק פטור ממכרז למי שפלש לקרקע ללא זכות. גם בפסיקה קודמת, נקבע, כי הדעת אינה סובלת כי מי שפלש למקרקעי ישראל ללא הסכמת המנהל ולא שילם לקופת הציבור, ונהנה במשך השנים מהפלישה, יזכה מכוחה ומכוח החזקתו במקרקעין שלא כדין בפטור ממכרז. לסיכום, בית המשפט קבע כי אין הצדקה להכשיר פלישה בלתי חוקית לקרקע ציבורית באמצעות פטור ממכרז, שכן, הדבר יהיה בגדר פרס לחוטא.

עו"ד מורן אריאלי

עו"ד מורן אריאלי

עו"ד מורן אריאלי הינה בעלת תואר ראשון ושני מאוניברסיטת חיפה והינה עוסקת בתחום האזרחי-מסחרי

שתפו עכשיו

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

יכול גם לעניין אותך

מעקב
הודע על
guest
0 Comments
פידבקים מוטבעים
ראה את כל התגובות