18.10.2021

יום שני

מרקטה ועד לתותח: כניסת השימוש בנשק חם

במאמר זה לא אסקור את כל ההיסטוריה של השימוש והתפתחותו של הנשק החם אלא אתמקד בשאלה- מתי נכנס הנשק החם לשימוש החיילים ?

לא ניתן להצביע על נקודה מסויימת בהיסטוריה שבה הנשק החם נכנס לשימוש סדיר.

כניסת הנשק החם מתפרסת על טווח של מאות שנים שבהם חלו התקדמות ונסיגות בתהליך השימוש בנשק ירי.

מקורו של נשק הירי הוא בסין- שם השתמשו בכלים רקטיים מבוססי אבק שריפה בעיקר לחגיגות וטקסים.

השימוש הידוע הראשון באבק שריפה לצרכים צבאיים בסין- נעשה לא בנשק ירי אלא ברקטות המשמשות לחגיגות- בהן השתמשו להפחיד את הפולשים המונגולים.

כלי הירי הראשונים שנכנסו לשימוש היו התותחים- תחילה על ידי הצבאות הערביים שערכו ניסיונות לא מוצלחים בשימוש בתותחים מאולתרים, ולאחר מכן על ידי נסיכויות וממלכות אירופה בימי הביניים.

התותחים הראשונים לא ירו פגזים אלא אבקה, חול וחצץ שנורו על ידי אבק שריפה- זאת במטרה להדוף הסתערויות פרשים מסיביות.

לאחר מכן הוחל בניסויים לירות פגזי אבן כתחליף לקטפולטה המסורתית ככלי מצור.

עם התפתחות התותחים וכניסתם לשימוש סדיר, הועלתה הדרישה והרעיון- למזער את התותח- כך שגם חייל רגלי יוכל להשתמש בו.

ואכן- מבנה הרובים הראשונים היה זהה למבנה התותח- וגם אופן השימוש בהם.

טעינת אבק שריפה מהקנה, טעינת הכדור- אז- הצתת אבק השריפה ויצירת ירי.

לאחר מכן הוכנס מנגנון הצתת אבק השריפה באמצעות פתיל- ממש כמו בתותחים- אז כבר הורגש מעט שימושו של הרובה בקרב- רובים אלו נקראו –ארקבוז והם היו בשימוש במאות ה-12 עד ה-16.

בסוף המאה ה-15- הוכנס לשימוש המוסקט- רובה שמנגנון הירי בו מופעל על ידי פטיש מכאני המכה על אבן צור- יוצר ניצוץ ומצית את אבק השריפה בקנה היוצר ירי.

למעשה- תוך כדי הקרב באותה התקופה- היה החייל הרובאי מייצר את התחמושת בו במקום.

אבק השריפה הוכנס לקנה בשפיכתו מקרן התלויה על חגור החייל –ככה "לפי העין והניסיון הקרבי" – התוצאה- או רובים שירו בעוצמה אדירה (וגם התפוצצו), או ירי חלש שבו הכדור עשה מספר מטרים בודדים….

בהמשך- נארז אבק השריפה בשקיות בד דקות- במשקל קבוע-וזה תחילת ה"תרמיל" שהוביל לייצור תחמושת רובים מוכנה.

לאלו ששירתו בצבא במאה ה-20- והשתמשו ברובי סער היורים עשרה כדורים בשניה, ובתוך שנייה נוספת ניתן להחליף מחסנית המכילה עוד 25 כדורים, קשה יהיה לדמיין את מהות הקרב בנשק חם במאות ה-15 עד ה-19.

רובה באותה תקופה היה יורה כדור אחד כל 10 דקות בממוצע.

תפעול הרובה נראה כך

  1. יש לנקות את הקנה עם חוטר ומברשת בקצהו משאריות הירי הקודם.
  2. יש לשפוך אבק שריפה מהקרן לקנה, ולהכניס דיסקית כותנה- ולהדק היטב בעזרת צידו השני של החוטר.
  3. יש להכניס את הכדור (מוסקט-קרוי על שם פרי הענב שצורתו צורת כדור קטן)-ולהדק שוב בעזרת החוטר.
  4. יש לדרןך את פטיש הירי- ולהבריש את פני הפטיש ופני אבן הצור.
  5. יש להכניס פתיל הצתה-או- בתקופה מאוחרת יותר-לשפוך מעט אבק שריפה מהקרן על אבן הצור ונחיר ההצתה.
  6. אז יש לאזן את הרובה על הרגלית-הרובים באותה התקופה הונחו על עמוד-כי אורכם היה כאורך הגלות-וכך גם משקלם.
  7. לחיצה על ההדק יצרה ירי מלווה ברעש, עשן, רסיסים ואש…הדיוק כמעט לא קיים, והטווח-על פי המזל- אם בכלל התבצע הירי.

    כל זאת- בעוד קרבות חרבות וכידונים, כולל הסתערויות פרשים מתחוללות סביב הרובאי האמיץ.

    זו הסיבה שבמאות ה-13-16, הרובאים היו ממוקמים הרחק בעורף הקרב, מוגנים היטב בידי קשתים וחיילים נושאי חרבות ורמחים.

    כמי שהתנסה בהפעלת רפליקה של רובה מוסקט מהמאה ה-16- אני יכול להעיד שנדרשות כמה דקות טובות אחרי הירי- להתאושש, לפתוח את האוזניים, לנקות את העיניים מהפיח- על צבע הפרצוף לא ארחיב כאן.

    בתמונות המצורפות- נראים מודלים המוצגים במוזיאון GREIF.

    במודל הקרב בין הקונקוויסטדורים הספרדים לאצטקים במאה ה-16, רואים ממש את תחילת כניסת הנשק החם לשימוש סדיר- החיילים והפרשים עדיין לבושים שיריון ונשק מימי הביניים-ואילו בעורף- עומדים הרובאים- מין עוף חדש ומוזר בשדה הקרב, עם המוסקטים שלהם על עמוד תמיכה, מוגנים על ידי סוללת קשתות אופקיות (רובי קשת) ורמחים.

    בצילום אחר נראה מורד ממלחמת העצמאות האמריקאית –המאה ה-18, השופך אבק שריפה מקרן-על מנגנון אבן הצור של רובה המוסקט שלו.

    נראה גם צילום של חייל ממלחמת האזרחים האמריקאית- במאה ה-19- שעדיין טוען רובה מצד הקנה, אם כי- במאה ה-19 כבר הוטענו רובים ואקדחים גם מצד הבריח-האחורי.

    במאמר הבא- יסופר על כניסת האקדח לשימוש.
מוזיאון GREIF

מוזיאון GREIF

מוזיאון GREIF ממוקם בשכונת נווה שאנן בחיפה- ליד שער הטכניון המוזיאון מכיל אוסף בן מעל ל-1,000 מודלים המציגים פרקים בהיסטוריה וטכנולוגיה כלל עולמית בתחומים הבאים: שייט ,תעופה, התפתחות הרכב , חקר החלל, היסטוריה צבאית. המוזיאון נקרא על שם פנינה וזהר גריף. הביקורים במוזיאון הינם בתיאום מראש בטלפון 0545-451-284

שתפו עכשיו

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

יכול גם לעניין אותך

חדשות היום

ראש העיר כרמיאל משה קונינסקי, השתתף כאורחו של שגריר רוסיה בישראל באירוע חגיגי לציון 30 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לרוסיה

ראש העיר כרמיאל משה קונינסקי , הוזמן לאירוע החגיגי שהתקיים בביתו של של שגריר רוסיה בישראלנטולי דמיטרייביץ' ויקטורוב בהמשך לביקורו של השגריר בכרמיאל ומתוך הרצון

חדשות חיפה

טקס זיכרון לזכרו של רה"מ המנוח יצחק רבין ז"ל ומפגש ייחודי, "אסיפה ישראלית", התקיימו בכרמיאל במעמד ראש העיר משה קונינסקי

מאות מתושבי כרמיאל והסביבה ובהם בני נוער רבים, השתתפו אמש (יום ראשון) ברחבת היכל העירייה בכרמיאל במפגש ייחודי ייחודי. "אסיפה ישראלית" ובהמשך בטקס זיכרון –

מעקב
הודע על
guest
0 Comments
פידבקים מוטבעים
ראה את כל התגובות