28.01.2022

יום שישי

אילוסטרציה

לפעמים עדיף לשתוק כמו דג: דייג הפיץ סרטונים על פקח- ונתבע

התובע עובד כפקח וכמנהל ברשות שמורות הטבע והגנים, רשות שיש בידיה סמכויות להגנה על חיות הבר וכן הגנה על שמורות אלמוגים שהדיג בהן אסור, לרבות דיג חכות. החל משנת 2017 החלה הרשות לבצע בשמורה מסוימת אכיפה מהודקת של איסור הדיג, כולל דיג ספורטיבי. הנתבע הוא דייג חובב שהפר את החוק ונהג לפרסם זאת במרשתת. ביום מסוים הוא הוזמן לחקירה על כך, ובתמורה הוא הגיש תלונת שווא כנגד הפקח. בתלונה הוא אמר שהפקח שלף מולו אקדח ואיים כי יפוצץ את ראשו. בנוסף, הוא הפיץ סרטון בקבוצת דייגים המונה כ-12,000 חברים ובו סיפר על האירוע הבדוי.

הפקח טען, כי תלונת השווא הובילה לחקירה בנסיבות משפילות ומבזות ונסגרה על ידי משטרת ישראל בתוך זמן קצר בנימוק של "העדר אשמה פלילית", לאחר שנבדקה גרסתו והוא עבר בדיקת פוליגרף. הפקח הדגיש כי לא היו דברים מעולם. עוד הוא טען, כי שמו הטוב נפגע בצורה קשה ואגרסיבית וכי הפרסומים הללו מכילים פוטנציאל פגיעה הרסני גם במשרתו ובכח ההשתכרות שלו. עוד הוא הוסיף, כי הנתבע ביקש לפגוע בו בכוונת זדון וגם כשניתנה לו האפשרות להסיר את הפרסומים ולהתנצל, הוא סרב לכך. 

הנתבע טען, כי עומדת לו טענת "אמת דברתי" וכי הוא בסך הכל סיפר את המקרה כדי להזהיר אנשים אחרים מפניו. עם זאת, הוא לא הצליח להביא ראיות לכך ולהיפך, היו גם המון סתירות בגרסתו. בנוסף, ניתן לראות במצלמות האבטחה של הפקח כי הוא בכלל היה בבית באותו יום נטען ולכן האירוע כלל לא יכול היה להתרחש במועד המדובר. 

בית משפט השלום בחיפה ציין, כי לשון הרע הוא בעיקרון כל פרסום אשר עלול להשפיל אדם או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם של האנשים או לבזות אדם או לפגוע במשרתו. במקרה זה, הפרסומים ייחסו לפקח איום ברצח באמצעות נשק, תוך שימוש לרעה בתפקידו כפקח הרשות. מדובר באמירות המייחסות לו עבירות פליליות וככאלה הן מהוות לשון הרע, בנוסף יש בהן כדי להשפיל ולבזות אותו בפני הממונים עליו ולפגוע במשרתו והן מהוות לשון הרע לפי החוק. הנתבע לא יכול להתגונן בהגנת 'אמת דברתי' בזמן שהוא בדה את הפרסום מליבו וברור גם שהוא לא פרסם את הדברים בתום לב ולכן הוא אחראי על פרסום לשון הרע ועליו לפצות את הפקח בגין נזקיו. 

מטרת הפיצויים בגין לשון הרע היא בעצם להעמיד את הנפגע באותו מצב שהיה לפני הפרסומים ולהשיג 3 מטרות- לעודד את רוחו של מי שנפגע מלשון הרע, לתקן את הנזק לשמו הטוב ולמרק את זכותו לשם הטוב, שנפגעה. לשם כך אי אפשר להסתפק בפיצוי סמלי. מצד שני אין גם להטיל פיצויים העולים על הנזק שנגרם. בית המשפט פסק לטובת הפקח פיצוי של 120,000 ₪ + 25,000 ₪ הוצאות משפט.

עו"ד מורן אריאלי

עו"ד מורן אריאלי

עו"ד מורן אריאלי הינה בעלת תואר ראשון ושני מאוניברסיטת חיפה והינה עוסקת בתחום האזרחי-מסחרי

שתפו עכשיו

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

יכול גם לעניין אותך

מעקב
הודע על
guest
0 Comments
פידבקים מוטבעים
ראה את כל התגובות