28.01.2022

יום שישי

אילוסטרציה

לא הגזים בכלל: דרש לקבל את הכסף שלו אבל הפך למטרידן

אדם מסוים היה נושה של מישהו שהיה חייב כספים לאנשים רבים והיה בהליכי פשיטת רגל. אותו חייב הציג עצמו כבעל מערך משלוחים. הנושה, שהינו בעלים של רשת סופרמרקטים גדולה, גילה לבסוף כי החייב גבה כסף מהלקוחות, אך, לא העביר תמורת המצרכים כסף לאותו נושה ולא שילם גם לעובדיו עבור השליחויות האלה. מאז החייב כבר הוכר כפושט רגל. החייב לא הכחיש שהוא חייב לאותו נושה כסף, אך, הוא טען שכבר העביר לו את התשלום.

אותו אדם (הנושה) החל לשלוח הודעות בלתי פוסקות לחייב, ובהן הוא מאיים כי לא יפסיק להטריד את החייב עד שיחזיר את הכסף. החייב פנה לבית המשפט וקיבל פסק דין שקבע שהנושה למעשה הגזים, הטריד את החייב ולכן הוצא כנגדו צו הטרדה מאיימת שקבע איסור על הנושה לפנות לחייב וכן להימנע מפרסומים באינטרנט בנושא. הנושה ערער על כך.

בית המשפט המחוזי בחיפה ציין את המקרים בהם ניתן להוציא צו הטרדה מאיימת- כאשר אדם מטריד מישהו או מאיים עליו, בנסיבות שנותנות יסוד להאמין שהמטריד ישוב ויטריד ויפגע בשלוות חייו של המוטרד. הטרדה מאיימת יכולה להתבטא בכך שאדם בולש, אורב או מתחקה אחרי תנועותיו או מעשיו של אדם או פוגע בפרטיותו בכל דרך או נוקט באיומים כלפיו או יוצר עימו קשר באופן כזה או אחר או פוגע ברכושו, שמו או חופש התנועה שלו וכדומה. 

המושג "הטרדה מאיימת" או במקורו בשפה האנגלית "stalking" מתייחס לדפוסי התנהגות הכוללים הטרדות ואיומים מסוגים שונים אשר פוגעים בשלוות חייו, בפרטיותו או בגופו של אדם ואשר לפי ניסיון החיים, מעוררים גם חשש לפגיעה בגופו או בחייו של המוטרד. הסיטואציה שהחוק בה להגן עליה היא דפוס התנהגות אשר קיים חשש שיחזור על עצמו או חלילה יחמיר. כלומר, מי שטוען להטרדה מאיימת צריך להוכיח גם שישנה כלפיו הטרדה או איומים חוזרים וגם שיש חשש סביר שהמטריד יחזור על התנהגותו. 

במקרה זה המטרידן טען כי יפרסם אודות החייב בפייסבוק על מנת שאנשים ייזהרו מפניו. בעניין זה בית המשפט הבהיר כי ישנה זכות לחופש הביטוי שמקנה לאותו נושה לפרסם את אשר התרחש ככל והפרסום הוא אמת לאימתה. עם זאת, אותו אדם טרם פרסם באינטרנט אלא התכתב בווטסאפ אודות החוב אך השתמש גם בכינויים מעליבים כמו נוכל, גנב, אפס מגעיל וכו' והבטחות שתעשנה פניות שוב ושוב עד שיוחזר החוב. בית המשפט מבין לליבו של הנושה ואומר כי היה עליו לפנות לבית המשפט ולנקוט באמצעים לגיטימיים כנגד החייב, אבל אסור היה לו להתנהל באופן שעולה כדי הטרדה מאיימת. בית המשפט הותיר את הצו על כנו, חוץ מהנושא של פרסום בפייסבוק שזה כמובן מותר אם הפרסום אמיתי ויש אינטרס לפרסם כדי שאחרים יזהרו, אבל מעבר לכך אסור לאותו אדם לפנות לחייב שלו והדרך לגביית החוב תהיה דרך בית משפט.

עו"ד מורן אריאלי

עו"ד מורן אריאלי

עו"ד מורן אריאלי הינה בעלת תואר ראשון ושני מאוניברסיטת חיפה והינה עוסקת בתחום האזרחי-מסחרי

שתפו עכשיו

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

יכול גם לעניין אותך

מעקב
הודע על
guest
0 Comments
פידבקים מוטבעים
ראה את כל התגובות