18.10.2021

יום שני

אילוסטרציה

לאן נעלם אבי גרץ? {סיפור חקירה}

לפני כמה חודשים הגיעה אליי פניה מחברים וותיקים, שאעזור להם למצוא את בנם, חייל משוחרר מהצבא, שיום אחד, יצא את הבית, השאיר מכתב עם מעט פרטים עליו ונעלם. המשפחה ניסתה למצוא את הבן האובד, אך במשך חודשים לא העלתה דבר. הבן הזהיר את המשפחה מלפנות למשטרה, אך גם לא השאיר שום רמז היכן הוא שוהה. אבי גרץ (שם בדוי), בן 22, השתחרר מהצבא לאחר שהיה חובש קרבי ושרת שנה אחת בקבע. הוא מיעט לספר להוריו על תפקידו בצבא, אך גם לא הציג מצב של חוסר איזון נפשי. 

עם זאת, לקראת סוף השירות שלו, הוא התחיל להראות סימנים של עצבנות, ובמקום לצאת עם חברים לבילויים של סופ"ש, הוא הסתגר בחדרו. כשהוא השתחרר מהצבא, בגלל הקורונה, הוא נאלץ לדחות את החלום שלו לטיול שחרור, וכמו כל עם ישראל, הסתגר בביתו. עד שיום אחד, ההורים הבחינו שהוא לא יצא מהחדר במשך יומיים. כך הם גילו שהוא עזב את הבית ולא השאיר רמזים לאן הלך. הם פנו אליי, אמנון רודס חוקר פרטי, כדי שאעזור להם למצוא את בנם.

קיבלתי מהם רשימה עם שמות של כל האנשים שהם ידעו עליהם שהיו בקשר איתו. גילינו לאחר בירור, שאבי החליף את מספר הנייד שלו, פרט שהשאיר אותנו בלי קצה של חוט לאן הוא נעלם.

פניתי למשרד הפנים, כדי לברר אם הוא עזב את הארץ, והתשובה הייתה שלילית. לא נרשמו יציאות או כניסות של אבי גרץ במשרד הפנים. כלומר, אם הוא עדיין בחיים, וזאת הייתה תקוותנו, הוא נמצא באיזה שהוא מקום, שהוא לא באמת רוצה שנמצא אותו. אני והוריו, היינו נחושים למצוא אותו.

הבנתי שהדרך היחידה לנסות ולמצוא את אבי גרץ, היא לפגוש את כל האנשים שהיו בסביבתו לקראת שחרורו, ולהרכיב בעצמי את הפאזל שהוא השאיר אחריו. כך, בחודשי החורף הקרים, בעיצומה של מגפת הקורונה, התחלתי לחקור את היעלמותו של אבי גרץ.

אחד אחד פגשתי את חבריו מהיחידה, חברים וחברות מבית הספר התיכון, שהוא עדיין שמר איתם על קשר, והתחלתי להבין מי הוא האיש, שבחר להתנתק מחייו, אך לא לסיים אותם. אחרי שפגשתי כעשרים מחבריו של אבי גרץ, מכל המסגרות, הגיע הזמן שאתחיל לתור בעצמי את הארץ אחריו. 

הבנתי מתוך שיחותיי עם חבריו ליחידה, שאבי גרץ היה בחור אמיץ אבל עם נפש עדינה, ושהוא התקשה להתמודד עם המראות הקשים של מלחמות ופצועים, אבל בעיקר הוא התקשה לראות את סבלם של ילדים שחיו תחת מתקפות של טילים. הבנתי שאבי גרץ הרגיש שייעודו בחיים, הוא לעזור לילדים המקשים להתמודד עם טראומות נפשיות ופחדים. אז אחרי שעברתי דרך כמה מחלקות של ילדים בבתי חולים בצפון, לקחתי הימור ונסעתי לדרום, לרצועת עזה. שאלתי במתנסים בכמה יישובים, אם יצא להם לפגוש בחור בשם אבי, בתקווה שהוא הציג את שמו האמיתי, ולשמחתי, חלק מהנשאלים זיהו אותו בתמונות שהראיתי להם. לבסוף הגעתי לאחד היישובים ברצועה, ושם שמעתי שלאחרונה הקימו קבוצת ריפוי לילדים שאחד מהמדריכים שלה, הוא אבי ג'.

ביררתי במתנ"ס אם מדובר באותו האיש שאני מחפש אחריו, וכשהתברר לי שמדובר באבי גרץ, הכנתי את עצמי לפגישה איתו, כמעט חצי שנה אחרי שהוא עזב את ביתו. בשעה שש בערב, התקיים המפגש של הילדים עם המדריכים. הילדים שסבלו מטראומות מהירידה למקלטים או הכניסה לממדים מצאו במפגשים עם אבי וחבריו, מקום למפלט לבעיות שלהם, ונהנו משעה של שחרור מתחים באמצעות משחקי חברה ופעילויות נוספות.

אני ישבתי בצד, יחד עם ההורים שלהם, וראיתי כיצד אבי גרץ מתפעל אותם בביטחון ובחינניות ומצליח לגרום להם לשתף את הסביבה בפחדים שלהם בחופשיות. בשעה שבע בדיוק הסתיים המפגש ואחרי שהילדים עזבו את המקום ניגשתי אליו.

שאלתי אותו אם הוא יכול לשוחח איתי כמה דקות, כשהוא בטוח שאני קשור לפעילות של המתנ"ס. מצאנו מקום איפה שניתן היה לשוחח בפרטיות והצגתי את עצמי. גרץ לקח נשימה עמוקה, ופלט "אז הם מצאו אותי. אני לא רוצה לחזור להורים שלי. טוב לי איפה שאני נמצא.". הסברתי לו שההחלטה אם הוא חוזר להוריו או לא היא לגמרי שלו, אבל, אני הבטחתי להם שאני אמצא אותו, ובגלל זה הגעתי עד לדרום ארץ.

לאחר שהבהרנו את הנקודה הזו, אבי סיפר לי למה הוא עזב את ביתו וניתק קשר עם חייו הקודמים. במסגרת התפקיד שלו בצבא, הוא ראה סבל בשני הצדדים, לא רק בצד שלנו. אבל הוא הבין, שהקבוצה שהכי נפגעה, זאת הייתה הקבוצה של הילדים. הם היו אלה שלא היו להם את הכלים להתמודד עם המאפיינים של המלחמות, וסבלו מפגיעות נפש, שלפעמים לא ניתן לרפא אותן. הוא החליט שאחרי הצבא, הוא יקדיש את עצמו לריפוי הילדים, או לפחות במאמץ להעניק להם עזרה נפשית, עד שהוא יחליט מה לעשות עם החיים שלו. כשהוא השתחרר מהצבא הוא כעס על כל העולם, כולל ההורים שלו, אבל עכשיו הוא יותר רגוע ושלם. הוא הבטיח לי שעוד באותו היום הוא יתקשר להוריו ויחדש את הקשר איתם.

שתפו עכשיו

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

יכול גם לעניין אותך

חדשות היום

ראש העיר כרמיאל משה קונינסקי, השתתף כאורחו של שגריר רוסיה בישראל באירוע חגיגי לציון 30 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לרוסיה

ראש העיר כרמיאל משה קונינסקי , הוזמן לאירוע החגיגי שהתקיים בביתו של של שגריר רוסיה בישראלנטולי דמיטרייביץ' ויקטורוב בהמשך לביקורו של השגריר בכרמיאל ומתוך הרצון

חדשות חיפה

טקס זיכרון לזכרו של רה"מ המנוח יצחק רבין ז"ל ומפגש ייחודי, "אסיפה ישראלית", התקיימו בכרמיאל במעמד ראש העיר משה קונינסקי

מאות מתושבי כרמיאל והסביבה ובהם בני נוער רבים, השתתפו אמש (יום ראשון) ברחבת היכל העירייה בכרמיאל במפגש ייחודי ייחודי. "אסיפה ישראלית" ובהמשך בטקס זיכרון –

מעקב
הודע על
guest
0 Comments
פידבקים מוטבעים
ראה את כל התגובות