18.05.2022

יום רביעי

אילוסטרציה

היא בוגדת, אבל לא ממש(סיפור חקירה)

אלון נכנס למשרד החקירות שלי עם הבעה של אדם מבולבל, אך נחוש. הוא נשוי לאישה יפהפייה כבר למעלה מ-12 שנים ומעולם לא הייתה לו סיבה לפקפק בנאמנותה. הוא אינו טיפוס קנאי במיוחד, אך הוא מודע לחסרונות הנלווים לנישואין לאישה יפה כמו טמירה. הפיתויים אורבים בכל פינה. ולמרות היותה אישה חמה ואוהבת, אף פעם אי אפשר לדעת.

אלון וטמירה גרים בבנין מגורים מפואר בצפון תל אביב. למרות שנות הנישואין הארוכות, הם לא הביאו ילדים לעולם. שיקולים דוגמת קריירות מפותחות ובעיקר חוסר עניין בילדים, היוו שיקולים מכריעים מבחינתם לחוסר השאיפה בזאטוטים שרק יפריעו להם להיות כוכבים עולים בתחום ההייטק והמסעדנות. ממרום גילאי הארבעים פלוס שלהם, החיים לא יכולים להיראות יפים יותר.

קיבלתי מאלון מספר תמונות עדכניות של אשתו, כמו גם את הכתובת המדויקת של מגוריהם ואת הכתובת של מסעדת פירות הים שלה. סיכמנו בינינו את הפרטים, חוזה העסקת שירותי חקירה נחתם, ואפשר היה להתחיל. קלי קלות. עניין של יום יומיים, הבטחתי לאלון.

אלן סיפר לי על כנס שפים שטמירה משתתפת בו בצפון בסוף השבוע, תוך שהוא רוטן שהמסעדה הזאת שלה עולה לו יותר ממה שהיא מכניסה, וסיכמנו שאתחיל משם את המעקב.

ביום חמישי אחר הצהריים התייצבתי לא רחוק מבנין המגורים של אלון וטמירה, והמתנתי. כעבור שעה יצאה טמירה מהבניין ונכנסה אל הרכב שחנה בחניה. התחלנו לנסוע. היה חשוב לי לראות מי מצטרף אליה לנסיעה, ולתעד את המאורע, כמובן.

ואכן, בצומת רישפון עצרה טמירה את הרכב וכעבור מספר דקות הופיע גבר נאה שנכנס לרכב. חיבוק ונשיקה נרגשים נרשמו ותועדו. והמשכנו בדרך. תמיד מצחיק אות לגלות שכנסים מקצועיים הם כמעט אף פעם לא מה שהם נראים.

אל הלובי של המלון המפואר נכנסתי קצת אחרי הזוג המאוהב שחשו בטוחים בעצמם ולא טרחו להסתיר את הגיפופים מלאי האהבה שלהם. עמדתי לידם והקשבתי לפרטי ההרשמה שלהם. גלי ויניב אהרוני. כן. בטח. "יניב" שלף כרטיס אשראי והשניים נעלמו לסוויטה הרומנטית שלהם, לא לפני שמספרה נקלט בתודעתי. הקפדתי להירשם לחדר סמוך והתחלתי את המעקב בפועל.

סוף השבוע היה מלא באירועים והתרחשויות שמילאו כמעט עד אפס מקום את מצלמת המעקב שלי, ועשרות דפי דוחות חקירה נרשמו. הצטערתי בשביל אלון. מעקב אחר בגידות אולי מביא לי פרנסה, אך הוא לעולם אינו משמח אותי.

ביום ראשון זימנתי אותו שוב אל משרד החקירות שלי ופרשתי בפניו את הממצאים.

אלון הביט בצילומים בהלם מוחלט ולבסוף התפרץ.

"מה העניינים איתך, אמנון! זאת לא טמירה!"

"סליחה?"

"זאת לא טמירה! זאת אחותה התאומה גלי. תסתכל. יש לה נקודת חן בקצה השפתיים. ככה כולם מבדילים ביניהן!"

כולם, אה? הסתכלתי עליו בחוסר אמון. רציתי להגיד הרבה דברים, אבל זה בהחלט היה אחד הרגעים בהם התגאיתי על האיפוק והשליטה העצמית שלי.

"כן. נכון" אמר אלון לבסוף בטונים נמוכים יותר "יש לה אחות תאומה שגרה בבנין שלנו. הן באמת נסעו ביחד לכנס. הייתי בטוח שהיא מורחת אותי כדי להסוות את הבגידה שלה. פאק! אני לא מאמין ששכחתי להגיד לך את זה!"

גם אני לא האמנתי, אבל זה הסביר הרבה דברים. למשל, את העובדה שטמירה הייתה בחדר האוכל ברגע אחד, ובבריכת המלון מספר דקות לאחר מכן. זה הסביר את פרקי הזמן בהם היא נראתה לבדה, ואת הרגעים בהם הייתה בזרועותיו של המאהב. זה הסביר למה היא לבשה חולצה לבנה להרצאה בכנס, ורבע שעה לאחר מכן יצאה לטיול רומנטי בסביבה עם יניב, כשהיא לבושה בג'ינס וטריקו. הדבר האחרון שחשבתי עליו הוא אחות תאומה. הייתי בטוח שנשים פשוט אלופות בהחלפת תלבושות במהירות שיא. 

אלון בחן את שלל הצילומים במשך שעה ארוכה כשהוא מפריד אותם מהאישה עם נקודת החן לבין אחותה התאומה. בסופו של דבר הוא הצביע על גבר שנראה בסביבתה של טמירה בחלק מהתמונות ואמר: "ידעתי!"

חיכיתי בסבלנות.

"זה מיכה, השף הראשי שלה. ידעתי שיש ביניהם משהו!"

סוף שבוע של שתי ציפורים במכה אחת.

עקבתי אחרי האחות התאומה הלא נכונה, שהסתבר ש"יניב" אינו בעלה החוקי, ועקבתי, ללא ידיעתי, גם אחרי האחות התאומה הנכונה, שהסתבר, לאחר לחץ קל אך מתון מצד אלון שעימת אותה עם התמונות, שגם היא בוגדת.

אותי עניין לדעת מי הולך לשלם לי את שכר הטרחה עבור המעקב אחר גלי.

 אמנון רודס חקירות-נשר

יכול גם לעניין אותך

מעקב
הודע על
guest
0 Comments
פידבקים מוטבעים
ראה את כל התגובות