21.04.2021

יום רביעי

אילוסטרציה: PIXABAY

החלום ושברו: בית המשפט חייב את הנתבע לשלם פיצוי לבני זוג שהשקיעו ברכישת נכס בארה"ב והשקעתם ירדה לטמיון

התובעים ביקשו להשקיע בזכויות נדל"ן בפרויקט דירות למגורים בארה"ב באמצעות הנתבע. לאחר שהעבירו סכום כסף, הפרויקט נחל כישלון, לא הניב את הפירות המיוחלים והשקעת התובעים ירדה לטמיון. על רקע זה, טוענים התובעים כי הם זכאים לקבל מהנתבע את הסכום שהשקיעו וכן פיצוי, בסכום כולל של 300,000 ₪.

התובעים הינם בני זוג ואילו הנתבע הוא איש עסקים שפעל בתחום ההשקעות והנדל"ן בארה"ב, וניהל חברה לשיווק זכויות בדירות מגורים בארה"ב. התובעים פנו לנתבע על מנת להשקיע מכספם בזכויות בנדל"ן בארה"ב. מהר מאד העניינים הסתבכו, ההשקעות נחלו בחלקן הפסד והתובעים איבדו את כספם ולא נהנו מפירות ההשקעה. התובעים טוענים כי הנתבע התכוון לרמות אותם. וכי עמד בהבטחותיו לגבי ההשקעה הראשונה שביצעו דרכו ולאחר מכן פיתה אותם להשקיע בעסקאות נוספות כדי להונות אותם ולגזול את כספם. 

השאלה היא עם מי התקשרו התובעים: האם עם הנתבע באופן אישי או עם חברות שהנתבע שימש כנציג בהן? התביעה נסובה סביב פרויקט מגורים בפרברי דטרויט, בו רכשו התובעים נכס להשקעה. בהסכם נרשם כי הצדדים לו הם התובעים מצד אחד והתובע מהצד השני. אין שום חתימה של חברה כלשהיא בחוזה. הנתבע הציג עצמו כבעלים של הנכס וכך גם נכתב בהסכם עצמו. הנתבע אף הודה כי לאור ריבוי העקיצות בהשקעות מסוג זה, הוא העדיף שההתקשרות תהיה מולו כדי להוסיף נופך של אמינות על מנת שמשקיעים פוטנציאליים ישקיעו מכספם.

בנוסף לכך שהנתבע הציג מצג כוזב לפיו הוא הבעלים של הזכויות, הוא גם התחייב לספק לרוכשים פוליסת ביטוח על הבעלות, ובמקרה שתתגלה בעיה עתידית הם יקבלו את מלוא כספם בחזרה. הנה כי כן, קיים פער ניכר בין המציאות לבין המצגים שהוצגו בהסכם. משמעות העסקה בפועל הייתה  כי התובעים (ויתר המשקיעים) מימנו רכישת חברה על ידי הנתבע, תמורת זכות לקבל זכויות בפרויקט אם העסקה תושלם והנתבע יקבל את הזכויות. כלומר, הנתבע מכר לתובעים זכויות שציפה לקבלן אם תושלם העסקה עם החברה, אך הן לא היו בידיו בעת ההתחייבות כלפי התובעים. במקום עסקת מכר זכויות, הפכה העסקה לעסקה בה ניתנת לתובעים האופציה לקבל זכויות עתידיות.

בית משפט השלום בקריות קבע כי לא הייתה לנתבע כוונה לרמות את התובעים. עם זאת, הנתבע התקשר עם התובעים בהסכם- והפר אותו. הנתבע גם הצהיר הצהרות כוזבות שנכללו בהסכם ואף התחייב שהתובעים יקבלו זכויות בפרויקט- ולא מילא אחר התחייבותו. בית המשפט קבע כי התובעים זכאים להשבת הסכום שהשקיעו כולל ריבית והצמדה בסך 206,000 ₪ ובנוסף, נקבע, כי על התובע לשלם לתובעים פיצויים בגין הרווח שנמנע מהם בעקבות ההפרה, שמתבטא בדמי השכירות שיכלו לקבל בכל התקופה  בסך של 52,000 ₪ (וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד). 

עו"ד מורן אריאלי

עו"ד מורן אריאלי

עו"ד מורן אריאלי הינה בעלת תואר ראשון ושני מאוניברסיטת חיפה והינה עוסקת בתחום האזרחי-מסחרי

שתפו עכשיו

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

יכול גם לעניין אותך

מעקב
הודע על
guest
0 Comments
פידבקים מוטבעים
ראה את כל התגובות