04.07.2022

יום שני

הדמיון והשוני בשימוש בין האקדח לרובה בצבאות העולם העתיק

לאחר כניסת הרובה לשימוש- תחילה רובה הארקבוז מופעל פתיל הצתה, ולאחר מכן המוסקט מופעל מנגנון אבן צור ופטיש- עלתה דרישה מצד אנשי הים להתאים נשק לצוותי ההשתלטות בספינות המלחמה.

במאות 12-13 וגם לאחריהן- עדיין לא הייתה הלוחמה הימית מבוססת על תמרוני ציים בשורת קרב המאפשרת דו קרב תותחים ברמה המסוגלת לנטרל אנייה ואף להטביע אותה.

הלוחמה הימית באותם ימים הזכירה את שיטת הלוחמה של ציי רומא.

אניות תקפו את אניות האויב בירי תותחים, רובים וקשתות בעיקר כדי לחולל שם בלבול ומהומה- ואז נצמדו האניות וצוותי השתלטות חמושים בחרבות ונשק קר זינקו לסיפון האויב שעליו התחולל קרב בסגנון יבשתי לכל דבר ועניין- באמצע הים.

צוותי השתלטות- הלוחמים פנים אל פנים, גוף אל גוף באנדרלמוסיה צפופה, לא יכלו להפעיל רובים ובטח שלא לעמוד ולטעון אותם בעיצומה של השחיטה ההדדית.

נדרש נשק קל, אשר ניתן להפעילו ביד אחת מטווח אפס- ולשאת אותו בקלות שעה שנלחמים בחרבות, סכינים וגרזנים.

האקדחים הראשונים היו למעשה רובים- שהקנה הארוך נחתך, והקת הנצמדת לכתף החייל היורה- הוחלפה בידית שניתן לאחוז אותה ביד אחת, ובאותה יד להפעיל את האקדח.

גם האקדח-בדיוק כמו הרובה הוטען מצידו הקידמי של הקנה- עם חוטר.

האקדחים ההם היו בעלי טווח אפסי, וללא דיוק כלל.

שיטת השימוש באקדחים על ידי צוותי הלחימה בים היתה כזו:

כל לוחם נשא עימו כמה אקדחים- כולם טעונים ודרוכים ליריה אחת בלבד.

כמות האקדחים שנשא לוחם ימי נעה בין שניים, לשבעה- ולעיתים אף יותר.

האקדחים היו תחובים בכיסי חליפת הימאי, בחגורתו ולעיתים אף במגפיו- כשכולם קשורים בחבל לצווארו.

ביד ימין אחז הלוחם הימי את החרב או הגרזן- נשק אמין שלא נעצר עקב תקלות ואין צורך לטעון אותו.

בידו השמאלית אחז הלוחם באחד האקדחים (הטעונים ודרוכים).

באותה מהומה על הסיפון, כשגוף מכה בגוף וחרבות מצליפות לכל עבר- כאשר צץ מול הלוחם שלנו-לוחם אויב- היה הלוחם מצמיד את האקדח לחזהו של האויב-ולוחץ על ההדק-ככה לא מפספסים יריה אלא אם יש תקלה באקדח-ולשם כך יש חרב ביד ימינו.

לאחר היריה שמט הלוחם את האקדח- שנותר תלוי בחבל מצווארו ושלף אקדח אחר.

כך יכול היה לוחם בקרב ימי לירות 2-7 יריות אקדח- כמספר האקדחים התלויים עליו.

מיד עלו על הרעיון גם חילות הפרשים- אמנם על אוכף כשעל כל סוס מלחמה היה תלוי רובה- אולם הפעלת רובה בקרב היתה בלתי אפשרית תוך כדי דהירת הסוס ודרשה שתי ידיים פנויות. הרובים שימשו בעיקר לקרב הגנה, או לירי חיפוי והסחה- שעה שהסוסים עומדים הרחק מקרב חיל הרגלים או שהפרשים ניצבים על הקרקע.

בניגוד לאנשי הים- כל פרש צויד רק באקדח אחד- נתון בכיס באוכף- אקדח זה שימש בדרך כלל לשעת מצוקה- אם ונשמטה החרב מידו של הפרש, או עם נצמדה מסת סוסים ופרשים יריבים בצפיפות שלא מאפשרת הפעלת נשק קר- אז נשלף האקדח- וכמו בים הוצמד לגוף ביש מזל- ועוד פרש חלף מהעולם.

עם התפתחות הרובים, ושיכלול מנגנון הירי והטעינה- התקדמו גם האקדחים.

בשלב מסוים במאה ה-19 נפרדו דרכיהם- אז כבר ירו לרוב תחמושת מוכנה- והומצא האקדח התופי.

תוף הטעינה לא אומץ בתיכנון הרובים כיוון שמנגנון תוף הוא לא מדויק.

ירייה באקדח תופי אל חוט השערה-מושגת רק במטווחים שבאולפני הוליווד.

לטעינת הרובים החלו להשתמש במחסניות פרמיטיביות שלאחר שהשתכללו- אומצו גם על ידי מתכנני האקדחים.

בתמונות ניתן לראות שימוש באקדחי מוסקט במלחמת העצמאות האמריקאית ובמלחמת האזרחים האמריקאית- במודלים המוצגים במוזיאון GREIF.

מוזיאון GREIF

מוזיאון GREIF

מוזיאון GREIF ממוקם בשכונת נווה שאנן בחיפה- ליד שער הטכניון המוזיאון מכיל אוסף בן מעל ל-1,000 מודלים המציגים פרקים בהיסטוריה וטכנולוגיה כלל עולמית בתחומים הבאים: שייט ,תעופה, התפתחות הרכב , חקר החלל, היסטוריה צבאית. המוזיאון נקרא על שם פנינה וזהר גריף. הביקורים במוזיאון הינם בתיאום מראש בטלפון 0545-451-284

שתפו עכשיו

יכול גם לעניין אותך

חדשות היום

תחנת משטרה נחנכה באיבטין

משטרת ישראל / מחוז חוף ערכה הערב (א') טקס חנוכת נקודת משטרה ביישוב הבדואי אבטין בעמק זבולון. הטקס נערך במעמד השר לביטחון הפנים חה"כ עמר

חדשות חיפה

מתחמי מחזור חדשים בנהריה

נהריה ממשיכה את מהפכת המחזור. מתחם מחזור חדש הוצב ברחוב שפרינצק הכולל את כל סוגי פחי המחזור ובעקבותיו יוצבו יותר מ-30 מתחמים דומים בכל רחבי

מעקב
הודע על
guest
0 Comments
פידבקים מוטבעים
ראה את כל התגובות