05.12.2021

יום ראשון

נשיא המדינה יצחק הרצוג בכנס חיפה למשפט צילום: לע"מ

המילה "בוגד" צריכה להיעקר מהשיח הפוליטי ובכלל, קואליציה ואופוזיציה, ימין ושמאל, האשמות בבגידה מסכנות את הדמוקרטיה שלנו"

כך אמר נשיא המדינה יצחק הרצוג בכנס חיפה למשפט שנערך אמש באוניברסיטת חיפה

כנס חיפה למשפט הביא את מיטב המוחות בתחום המשפטים בארץ אל אוניברסיטת חיפה.

בין הנואמים הבולטים בכנס היו נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר המשפטים גדעון סער, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה עמית אייסמן שהיה לפני כן פרקליט חיפה ויו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי.

החמישה התייחסו לעתיד התחום המשפטי במדינת ישראל, הביעו דאגה מעתיד הדמוקרטיה במדינת ישראל וכמובן על המאבק בפשיעה בחברה הערבית בפרט ובמדינה בכלל.

עוד השתתפו בכנס פרקליטת מחוז חיפה עו"ד הילה כץ, השופטים בדימוס מני מזוז ויצחק זמיר, עו"ד אז נזרי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שופט בית המשפט בחיפה יוסף אלרון, יו"ר איגוד ערים חיפה להגנת הסביבה שרית גולן שטיינברג, יו"ר מחוז צפון בלשכת עורכי הדין, עו"ד תמי אולמן יו"ר ועד מחוז חיפה בלשכת עורכי הדין ועוד רבים אחרים.

נשיא המדינה יצחק הרצוג:

"הכנס החשוב שמתקיים כאן היום – כנס חיפה למשפט, מהווה במה חשובה וטובה לדון ולהעמיק בסוגיות רבות, הנוגעות ללב ליבו של המשפט בישראל. אני מבקש להודות לחברי הוועדה המייעצת לכנס, ובראשם לך, יושב הראש, מורי ורבי הפרופסור מוטי מירוני. בחרתם לקיים השנה את הכנס תחת הכותרת משילות, קיימוּת ומשפט בתקופת שינוי, ובו עסקתם עד כה בהיבטים חברתיים של המשפט בישראל. על כן, ברשותכם, וכהמשך למושב הקודם – אני רוצה לדבר מעט על סוגיית המשילות ועל מערכת היחסים בין רשויות לחברה, ובין החברה לרשויות.

מדינה אשר מערכת המשפט שלה אינה זוכה לאמון הציבור – היא מדינה אשר היסודות שלה מעורערים. מדינה אשר מוטל בה ספק ביושרה של היושבים על כס השיפוט – היא מדינה המצויה על סיפו של מדרון חלקלק ומסוכן. מדינת ישראל אינה מדינה שכזו. אבל אין ספק שהיא נמצאת באזור שמתקרב לטווח סכנה. מערכת המשפט שלנו זוכה לאמון גבוה יחסית מצד הציבור. בוודאי בהשוואה לרשויות אחרות. אבל, וגם את זאת צריך לומר ביושר: האמון במערכת המשפטית מצוי במגמת ירידה של ממש בשנים האחרונות. יש הטוענים כי הירידה באמון הציבור במערכת המשפט הינה ביטוי לחוסר אמון כולל במערכות, ואכן, הסקרים מלמדים, שהאמון ברוב המערכות השלטוניות ירד. זו מגמה ההולכת וגוברת עם השנים, שלאחרונה אף החריפה, כפי שראינו במחקרים שפורסמו השבוע. הפגיעה באמון במערכת המשפט מטרידה אותי מאד!

אוֹנוֹרֶה דֶּה בָּלְזָק אמר פעם ש"חוסר אמון בשפיטה הוא תחילת סופה של החברה" – ומה שהיה נכון לפני מאתיים שנה, נכון בהקשר הזה לא פחות – גם היום. שלטון החוק הוא אבן היסוד שלנו, של כל מדינה. אין משילות בלי מערכת משפט איתנה. כן, בניגוד למה שיש שטוענים –מערכת משפט יציבה וחזקה אינה סותרת משילות – היא רק מחזקת אותה! פגיעה במערכת המשפט כמוה כפגיעה באיבר חיוני של המדינה של המדינה. מערכת המשפט שלנו זקוקה לאמון הציבור אף יותר מהרשויות האחרות. הרי האמון ברשות השופטת הוא הנכס המרכזי החשוב ביותר שלה.

אובדן האמון עלול לגרום לכך שפחות ופחות אזרחים יראו בבית המשפט כתובת לפתרון סכסוכים או לבירור תלונותיהם, הוא עלול להביא להטלת ספק בצורך הבסיסי לקיים החלטות שיפוטיות. ללא מערכת משפט חזקה, לה נתון אמון הציבור – אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ. עוצמתו של אמון כזה נשענת בין היתר על היכולת של מערכת המשפט לראות לנגד עיניה כל העת את כלל גווניה של החברה הישראלית. אך אסור להתבלבל. אמון הציבור אין משמעותו ריצוי הציבור, או קבלת החלטות בהתאם למדד הפופולריות שלהן. אמון הציבור תלוי דווקא בהיותה של המערכת מערכת מקצועית, עצמאית, נטולת פניות. מערכת נקיית כפיים, מערכת, שהכול שווים בפניה הנאמנה לדין ולמשפט.

האם זה אומר שכל אחד ואחת מאיתנו מחויב להסכים עם כל החלטותיה ופעולותיה של מערכת המשפט? בוודאי שלא. האם ניתן לחלוק על פסק דין כזה או אחר, או להביע ביקורת על בית המשפט העליון? בוודאי שניתן. אמון צריך ויכול להתקיים גם כשיש מחלוקת. אך יש לברור בשום שכל את הדרך כיצד לחלוק, כיצד לבקר: דרך שתחזק אותנו, לא דרך שתפרק ותערער אותנו מהיסוד. התקפות על היושבים בכס השיפוט – אינן הדרך. ממש כפי שהשתלחויות חסרות הבחנה במשרתי ציבור לא באות בחשבון. לאחרונה שמענו כולנו השתלחויות בנבחרי ציבור – מימין ומשמאל, כולל האשמות בבגידה של ממש. אני מזדעזע מעצם המחשבה שדווקא היום – הרביעי בנובמבר, התאריך שבו הבנו לאן המילים הללו עלולות להוביל – אני צריך לעמוד כאן ולשוב ולומר: המילה "בוגד" צריכה להיעקר מהשיח הפוליטי ובכלל. קואליציה ואופוזיציה, ימין ושמאל. האשמות בבגידה מסכנות את הדמוקרטיה שלנו.

מכובדיי, למדנו מן השנים האחרונות, שנים אשר העמיקו את הקיטוב בחברה הישראלית, אשר העצימו את המתח בין רשויות השלטון, כי רק התנהגות שקולה, מכילה, ועניינית, היא המוצא היחיד לחיינו כאן. אני שומע לאחרונה שמרבים לדבר על הצורך בהסדרת האיזון שבין הרשות השופטת לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת. חיי הציבוריים והמקצועיים, והעובדה שאני עצמי עורך-דין בהכשרתי, זימנו לי היכרות קרובה עם שלוש רשויות השלטון שלנו. פעלתי בכל אחת מהן, עמדתי על הממשקים ביניהן, והתוודעתי גם לנקודות התורפה – שקיימות כמובן בכל הרשויות, ואינן נחלתה של הרשות השופטת לבדה. מהמקום הזה, המבוסס על ניסיון רב-שנים, אני תומך נלהב בהסדרת מערכת היחסים בין הרשויות. יותר מכך, אני טוען כי המחלוקות המתגלעות מעת לעת בין שלוש הרשויות שלנו יכולות להיות דווקא מנוף לצמיחה, לשיפור, להתחדשות – לא רק במערכת המשפטית שלנו, אלא בכלל. הרשויות צריכות להיות קשובות יותר זו לזו, להתנהל בדיאלוג, להחליף התנגחות בהתדיינות ובדו שיח, להמיר התרסה בהקשבה.

הדיאלוג הזה בין הרשויות נחוץ לנו כל כך – כחברה וכמדינה, ולכן אני – כנשיא המדינה, אשמח לארח בבית הנשיא כל דיאלוג מכבד, מכיל, מקצועי וענייני, בין הנהגות רשויות השלטון השונות בישראל. מניסיוני, ומשיחותיי עם ראשי הרשויות, אני יכול להבטיח לכם שיש להם פתיחות וקשב רב לדיאלוג שכזה. דיאלוג כזה בין הרשויות יגביר את האמון בין רשויות השלטון ובין הציבור למערכת המשפט. ויחזק את הדמוקרטיה שלנו. ואולי אולי אפילו נוכל להעז לחשוב על מנגנון קבוע של דיאלוג בין הרשויות שלנו בחסות בית הנשיא ולא רק דיאלוג חד פעמי? חשבו על כך.

לסיום אני שב ומודה לכם על ההזמנה, ומאחל לכולכם המשך שנת משפט מוצלחת, בלימוד ובמעשה. שנה בה נקיים – כפרטים, כחברה וכמדינה, את הכתוב בספר מיכה: "עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיך" עלו והצליחו!"


שר המשפטים גדעון סער:

"אין דמוקרטיה אמתית בלי רשות שופטת עצמאית. אין דמוקרטיה בה יש חתירה לשליטה ברשות השופטת של רשות אחרת מרשויות השלטון, זאת לא דמוקרטיה אמתית. יש לפעול לתיקון המערכת במקומות הדרושים תיקון, ויש כאלה, מתוך אחריות ומתוך גישה ממלכתית".

לדבריו של השר המשפטים, בשנים האחרונות התנהל קמפיין מתוכנן שביקש לפגוע במערכת המשפט ולעשות לה דה לגיטימציה. הוא אף הוסיף כי קיים כיום קמפיין של דה לגיטימציה כלפי הממשלה,  "מה שהתחיל כקמפיין דה לגיטימציה למערכת אכיפת החוק ולמערכת המשפט ממשיך בקמפיין דה לגיטימציה לממשלה נבחרת, שמהכנת מכוח אמון הכנסת ומחר הוא יהפוך לקמפיין דה לגיטימציה לכנסת עצמה ולחוקים שהיא מחוקקת, בהנחה שהם לא מוצאים חן בעיניי מי שאינו זוכה כרגע לרוב בכנסת", אמר.

שר המשפטים דיבר על חוק יסוד החקיקה, שאמור להסדיר את מערכת היחסים בין הכנסת לבין בג"ץ ואמר כי לא חוק שכזה ישחק האמון שהציבור מעניק – הן לרשות המחוקקת והן לרשות השופטת. עוד הוא הוסיף כי כדי לחוקק את חוק יסוד החקיקה צריכה להיות נכונות של כלל המערכות להתפשר "זה יסלים את השסעים בחברה ויהווה כר נוח לגורמים קיצונים ופופוליסטים. לכן לדעתי יש חשיבות אדירה לעשות את המאמץ ולחוקק את חוק יסוד החקיקה. אני מקווה מאוד שבתקופה הקרבה נוכל להתקדם בנושא הזה. אם לא נעשה זאת כעת, ייתכן שבשנים הקרובות נגיע למציאות פוליטית וחברתית שלא יהיה ניתן לעשות זאת בעתיד וזהו בעיני מצב מסוכן לחברה הישראלית", אמר.

השר סער אף התייחס לנושא הגבלת הכהונה ואמר שהגבלת הכהונה לא רק מונעת ריכוז כוח גדול מידי, אלא גם תנווט את נבחרי הציבור לפעילות למען הציבור ולא למען שרידות אישית ופוליטית. "בסופו של דבר אנחנו צריכים להחליט האם אנחנו מעדיפים לחיות עם נורמות של עולם שלישי או שאנחנו רוצים להבטיח עתיד אחר", אמר.

את דבריו פתח השר סער בהתייחסות לתקציב המדינה, שעבר אתמול בכנס ואמר, "היום הוא בעיניי יום חשוב בתולדות מדינת ישראל, עם העברת התקציב וחוק ההסדרים. מבחינתי – ובלי הגזמה – חילצנו את ישראל משבי שנבע מהשתעבדות לאינטרסים אישיים של אדם אחד, נאשם בפלילים, והיום זאת הייתה תחנה חשובה מאוד בהתרחקות מהתהום, בהתרחקות מנתיב של התרסקות ודרך חזרה ליציבות פוליטית ויציבות כלכלית. קשה להעלות על הדעת מה הייתה האלטרנטיבה של הצבעה אחרת בכנסת".

שר המשפטים גדעון סער צילום: דוברות האוניברסיטה


היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט:

"בשנים האחרונות האיום על יכולתו של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה לשמור על שלטון החוק היה מוחשי וממשי. ניטש קרב על דמותה של מדינת ישראל כמדינה שומרת חוק. לשמחתי הרבה, לצד רשויות החוק התייצבו רבים וטובים שניצבו כנגד הפגיעה בשלטון החוק ובערובות לשמירתו, ובהם נבחרי ציבור, אנשי משפט ואקדמיה", כך אמר היום היועצץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט בכנס חיפה למשפט באוניברסיטת חיפה הנערך על ידי הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה בשיתוף לשכת עורכי הדין – ועד מחוז צפון.

בדבריו אמר היועץ המשפטי לממשלה שלתפיסתו, לא רק שאין סתירה בין עיקרון המשילות לעיקרון של ייעוץ משפטי מקצועי ועצמאי, אלא דווקא ייעוץ שכזה מחזק את המשילות. "אל לנו לתת לדיבור על משילות להיות מועצם באופן מלאכותי, ומתוך שיקולים זרים ואינטרסנטיים, ליצור בעיה שעוצמתה אינה משקפת כלל את המציאות היום יומית. ככל שהקשר בין עבודת הממשלה לבין הייעוץ המשפטי לממשלה דורש דיוק נוסף, כך יעשה, אך מכאן ועד פגיעה באבני היסוד שעליהן מושתתת אפשרותו של היועץ המשפטי לממשלה לשמור על שלטון החוק לטובת הציבור כולו וממילא על המשילות עצמה המרחק רב. על כך אוסיף, כי לדאבון הלב יש המעצימים, בכוונת מכוון ובאופן מלאכותי, את הוויכוחים בדבר הסתירה כביכול בין משילות לבין הקפדה על שלטון החוק. כך נוצרת, יש מאין, תחושה של בעיה שורשית ועוצמתית המשפיעה על הדמוקרטיה הישראלית".

לדבריו של היועץ המשפטי לממשלה, יש גורמים המנסים לטעון כי בעיית משילות מתרחשת בגלל "שלטון המשפטנים". "מכאן גם מגיע שורש הרעיון השגוי לפיו הצורך במשילות מצריך כביכול מהלכים שונים שתכליתם החלשת מעמדו וסמכויותיו של הייעוץ המשפטי לממשלה, ובכלל כך את קידום הרעיון לפיו מערך הייעוץ המשפטי לממשלה אינו צריך להיות בעל שיקול דעת מקצועי עצמאי. מכאן קצרה הדרך למצב מסוכן אליו התקרבנו בשנים האחרונות: המעבר משיח המשילות לשיח הנאמנות האישית לדרג הפוליטי ומכאן גם קצרה הדרך לרעיונות בעייתיים, כמו "חוק היועמ"שים" כמשרת אמון לדרג הפוליטי; התייחסות לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה כ"המלצה" בלבד שאינה מחייבת את הממשלה; חסימת דרכו של היועץ המשפטי מפני ייצוג האינטרס הציבורי בהליכים משפטיים במקרים בהם הדרג המדיני פועל בניגוד לעמדתו; ועוד. אני יוצא בצורה נחרצת נגד גישה זו", אמר.

כשסקר את תפקידיו של היועץ התייחס בהרחבה לחשיבות העובדה כי על היועץ המשפטי לממשלה לעמוד בראש התביעה. "על ידי כך נתונה ליועץ המשפטי לממשלה אפשרות ייחודית לראות תמונה מלאה ואחודה של שמירה על שלטון החוק ושל אכיפת החוק במדינת ישראל. הראייה הרוחבית של היועץ המשפטי לממשלה, היכרותו העמוקה עם מכלול מנגנוני המדינה, וחשיפתו היום יומית למגוון האתגרים שהמדינה וראשיה מתמודדים עמם, מאפשרת לו גם לדעת מתי נכון לנהוג ב"ריסון משפטי". בשל ראייתו הרוחבית, היועץ המשפטי לממשלה הוא הגורם המתאים ביותר למנוע הפללת יתר של התנהגויות בכלל ובשדה הפוליטי בפרט. הוא הגורם המתאים ביותר לשרטט באופן מדויק את מדיניות האכיפה המבחינה בין התנהגות פסולה שמצדיקה טיפול בכלי אכיפה פלילית לבין התנהגות שנפל בה פגם מוסרי, מינהלי או אחר, אך שאינה מצדיקה טיפול במישור הפלילי", אמר עו"ד מנדלבליט והביא בתור דוגמא את החלטותיו בנושא פרשת הצוללות. 

"התשתית העובדתית שהונחה בפניי ביחס לעסקאות כל שייט שביצעה מדינת ישראל, כללה טענות מטרידות וכבדות משקל, וזאת מפי גורמים בכירים ומנוסים במערכת הציבורית. כמו כן, הטענות שהוצגו בפניי, ובכלל זאת החומר שנאסף במסגרת החקירה המשטרתית, הציגו, על פני הדברים, התנהלות שאינה עומדת בסטנדרטים ראויים של רשות ציבורית העוסקת בנושא כה משמעותי לאינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל. חרף זאת סברתי, מתוקף תפקידי כיועץ המשפטי לממשלה, ובבוחני את התשתית העובדתית ואת המצב הנורמטיבי "בכלים משפטיים", שאין מקום לבירור במישור הפלילי בעניינו של מי מהדרג הנבחר, שכן לא נמצאו ראיות שעוררו חשד לעבירות פליליות. עוד סברתי, כי העמדה המשפטית של המדינה בעתירה לבג"ץ שעתרה להקמת ועדת חקירה ממלכתית צריכה להיות, כי חרף חשיבותו הציבורית המובהקת של העניין, השאלה האם לקיים ועדת חקירה ממלכתית בעניין חשוב זה היא איננה שאלה משפטית, אלא שאלה ציבורית, שהמענה עליה יכול להינתן על ידי נבחרי הציבור בלבד.

היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט


פרקליט המדינה עו"ד עמית אייסמן

"אחד מהאתגרים הגדולים ביותר העומדים בימים אלו בפני החברה הישראלית, בפני הממשלה וגם בפני מערכת אכיפת החוק כולה, אם לא האתגר הגדול שבהם, הוא הניסיון למגר את האלימות הגואה בחברה הערבית במדינת ישראל. הפשיעה בחברה הערבית אינה בעיה של החברה הערבית בלבד, אלא היא בעיה של כולנו".

לדבריו של עו"ד איסמן הפרקליטות הקצתה משאבים רבים כדי לעבות את פעילותה בתחום ולראייה, "בשנת 2019 בוצעו 29 מבצעים ביישובים ערביים. בשנת 2020, חרף היותה "שנת קורונה" 43 מבצעים ובשנת 2021, שטרם באה אל סיומה, מדובר כבר ב 62 מבצעים מהם 48 בחברה הערבית", אמר.

עוד הוסיף עו"ד איסמן כי אחד המפתחות החשובים והמרכזיים ביותר להצלחה במאבק בפשיעה בכלל, ובחברה הערבית בפרט הוא אמון הציבור ושיתוף הפעולה שלו. בשלב הראשון, כך אמר, נדרשת עזרתם של בני החברה הערבית למשטרת ישראל בניסיונה לפענח עבירות ולאסוף ראיות נגד מבצעי עבירות. בשלב השני, נדרש סיועם לרשויות התביעה בכלל ולפרקליטות בפרט, באותם המקרים בהם מוגש כתב אישום נגד מבצעי העבירות, בדגש על מבצעי עבירות הנשק והאלימות החמורות. "במילים פשוטות – בלי עדים אין תיקים. ללא שיתוף פעולה לא ניתן יהיה לפענח פשעים. לא ניתן יהיה להגיש כתבי אישום. לא ניתן יהיה לנהל את התיקים ולהביא להרשעתם של אותם עבריינים הפוגעים בכולנו", אמר.

עו"ד איסמן הדגיש כי הפשיעה בחברה הערבית היא אינה בעיה של החברה הערבית בלבד, אלא היא בעיה של כלל החברה הישראלית. "בני החברה הערבית זכאים – ככל אזרחי מדינת ישראל – לכך, שמערכת אכיפת החוק, כולה, תפעל בצורה מיטבית על מנת לספק להם שקט וביטחון כפי שהיא אמורה לספק לכלל אזרחי המדינה".

עו"ד איסמן דיבר על כך שברור לו שהרתעה אינה הכלי היחיד לפתרון סוגיית האלימות והפשיעה בחברה הערבית, אולם היא תנאי הכרחי. "על המערכת כולה לגלות אפס סבלנות ואפס סובלנות כלפי אותם עבריינים המחזיקים בנשק לא חוקי, ומקל וחומר אלה העושים בו שימוש. המסר שחייב לצאת מהמערכת כולה הוא שככלל, עבירות מסוג זה תיעננה במעצרם של אותם עבריינים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, ובענישה מחמירה, מאחורי סורג ובריח. בעת חירום זו, אני סבור שללא ענישה מחמירה בעבירות אלה, לא ניתן יהיה לייצר הרתעה. ללא הרתעה נמצא עצמנו במצב שבו התופעה רק תמשיך ותתעצם. עבירות נשק צריכות להוביל לעונשי מאסר ארוכים ומרתיעים", אמר

פרקליט המדינה עו"ד עמית אייסמן צילום: דוברות האוניברסיטה

יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל עו"ד אבי חימי

 "תופעת ההשתקה בחברה הישראלית הגיעה לנקודה מדאיגה. אנשים חוששים להשמיע את קולם – החל באדם הפרטי וכלה במנהיגי העם. אני מבין את החשש. פעמים רבות מידי נתקלתי במצב שבו אנשים חוששים להביע דעה, מתוך פחד מוצדק כשהם רואים מה נעשה למי שמשמיע עמדה שונה".

"לצערי נדם קולם גם של אנשי אקדמיה, הרוח והספר – אל מול מתקפות חסרות תקדים ושחר שידענו על מערכות אכיפת החוק והמשפט", אמר עו"ד חימי. לדבריו, הסיבה להשתקה נובעת מהשיח האלים שקיים, בעיקר, ברשתות החברתית. "אנשי ציבור זוכים לא רק לביקורת, אלא לביזוי ברשתות החברתיות. ביזוי שהוא כה עוצמתי שהוא מוביל לפחד משתק – ואף לאיומים על חייו וחיי משפחתו של מי שמעז להביע דעתו. אסור להשלים עם מצב שאנשי ציבור אינם חופשיים להתבטא או חמור מכך, נדרשים לאבטחה".

בהתייחסו לכך שראש שרותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרועי-פרייס זקוקה לאבטחה אמר עו"ד חימי שזוהי "נקודת שפל בשיח הציבורי בישראל, שדגל שחור מתנוסס מעליה. העובדה שפרקליטים ולעיתים שופטים נזקקים לאבטחה אינה מתקבלת על הדעת".

את תחילת דבריו הקדיש עו"ד חימי לאלימות והפשיעה בחברה הערבית ואמר כי לשכת עורכי הדין תתמוך ביוזמות הממשלה, כל עוד אין בהם פגיעה בלתי מידתית בזכויות האזרח.  "עירוב השב"כ הוא בבחינת מין שאינו במינו ועשוי להוביל – ובצדק – להתנגדות. יש לנו משטרה טובה. תחזקו אותה. תנו לה את הכלים להצליח".

עו"ד חימי אף התייחס להצעה להרחיב את זכותם של שוטרים לערוך חיפוש ללא צו ואמר, "לעיתים קרובות, כשערפל החקיקה מתפוגג, אנו מגלים כי חוק שנועד להביא לשינוי מהווה אות מתה או גימיק".

"אלימות ופשיעה לא נובעת רק מחוסר הרתעה או שיטור אלא מתוך ייאוש, תסכול, מהיעדר תחושות זהות ושייכות. אם ברצוננו למגר את האלימות עלינו לתת תקווה. פתרון אמיתי לבעיה יימצא רק באמצעות הקצעת משאבים שוויונית ומתקנת – רק דו קיום שוויוני יוביל למשילות מכוח רצון ולא מכוח הזרוע".

יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל עו"ד אבי חימי



שתפו עכשיו

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

יכול גם לעניין אותך

מעקב
הודע על
guest
0 Comments
פידבקים מוטבעים
ראה את כל התגובות