02.07.2022

שבת

בית המשפט בנצרת- אילוסטרציה קרדיט: רנדום https://bit.ly/3iUu9k1

בית המשפט: בקשה לאזרחות של צעירה שגדלה בארץ, תבחן בנפרד ממעמד הוריה

קטינה הגיעה לארץ מאוקראינה בשנת 2015, ביחד עם אימה. הן נכנסו באמצעות אשרת תייר ואז האם הגישה בקשה להסדרת מעמדה בישראל מכוח נישואין לאדון מסוים. הקטינה צורפה כנלווית לאם לפי נוהל איחוד משפחות. במשך הזמן, ניתן להן רישיון ארעי לישיבה בישראל במסגרת הליך מדורג לקבלת אזרחות, אלא שהאדון לו נישאה האם נפטר בינתיים ומשרד הפנים סרב לבקשה בנימוק שהאם לא עברה מחצית מההליך המדורג ומשום שלא היו לה ולמנוח ילדים משותפים. בעקבות זאת הבת והאם נדרשו לעזוב את הארץ. 

האם הגישה ערר ובינתיים הוארך תוקף הרישיון שניתן להן. בינתיים הוגשה בקשה על ידי בחור אחר לחיים משותפים עם האם והבת צורפה לבקשה במסגרת איחוד משפחות כקטינה נלווית. במקביל, הקטינה, שכבר בגרה בינתיים, הגישה במקביל בקשה נפרדת להתאזרחות. משרד הפנים סירב לבקשתה מהנימוק שרק בסוף ההליך המדורג של אמה היא תוכל להגיש בקשה יחד עם האם להתאזרח. בינתיים הבקשה של האם נדחתה מכיוון שהיא נפרדה מאותו בחור.

הילדה, שכבר הגיעה לגיל 20, סיפרה כי מאז הגיעו היא ואמה לישראל הן נקלטו יפה בארץ והפכו לחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. הן דוברות עברית רהוטה, מתקדמות בעבודה ובלימודים, מקיימות חגים ומועדי ישראל ויש להן חברים ישראלים. הילדה מרגישה כישראלית לכל דבר ועניין וחולמת להתגייס לצה"ל ככל חבריה ואף עברה כבר קורס קדם צבאי מטעם פיקוד העורף. לעומת זאת, זיקתה לארץ מוצאה, אוקראינה, חלשה בהרבה מזיקתה לישראל. אין לה קרובי משפחה כלשהם ולא מקום מגורים שם. מרכז חייה הוא בישראל. 

משרד הפנים סרב לבקשת הילדה מכיוון שאין לה רישיון קבע. בית המשפט המחוזי בנצרת ציין כי, לפי חוק האזרחות, בגיר שאינו ישראלי יכול לקבל אזרחות אם הוא נמצא בישראל והיה פה 3 שנים מתוך 5 לפני הגשת הבקשה, הוא זכאי לישיבת קבע, השתקע כאן, יודע עברית וויתר על אזרחות קודמת. כמובן שגם במקרה של בעל ואשה שאחד מהם ישראלי- תינתן האפשרות גם לשני להתאזרח ואם אדם הוא אזרח כמובן שגם ילדו הקטין יקבל אזרחות. עם זאת, קטין שהגיע לישראל כנלווה ובגר ויש לו רישיון ארעי- לא חייב להחזיק ברישיון לישיבת קבע כדי לקבל אזרחות.

בית המשפט פסק, כי לא יתכן שיפסלו את הבקשה של הילדה רק בשל כך שאינה מחזיקה ברישיון קבע. מה שקובע זה מרכז חייה. בנוסף, לא היה צריך לבחון את בקשת הילדה ביחד עם בקשתה של אמה, אלא כבקשה נפרדת ועצמאית וללא קשר למעמדה של האם. כריכת הבקשה של הילדה, בבקשה של האם- נעשתה בחוסר סמכות ולכן יש להחזיר את הבקשה למשרד הפנים כדי שישקול את הבקשה ללא קשר למעמדה של האם וזאת בהקדם האפשרי. בנוסף, בית המשפט פסק כי משרד הפנים ישלם לילדה הוצאות משפט בסך של 15,000 ₪.

עו"ד מורן אריאלי

עו"ד מורן אריאלי

עו"ד מורן אריאלי הינה בעלת תואר ראשון ושני מאוניברסיטת חיפה והינה עוסקת בתחום האזרחי-מסחרי

שתפו עכשיו

יכול גם לעניין אותך

מעקב
הודע על
guest
0 Comments
פידבקים מוטבעים
ראה את כל התגובות