06.08.2021

יום שישי

קרדיט: מוזיאון גריף

בואו לשמוע את סיפור חייו של זהר (זיגמונד) גריף

פוסט זה, הוא חלקו השני (והאחרון) של סיפור חייו של זהר (זיגמונד) גריף, שגם על שמו נקרא מוזיאון גריף בחיפה.
כשחזר זיגמונד גריף לישראל (אחרי עשר שנים), שבע קרבות מלחמת העולם השניה- חיכתה לו מלחמה חדשה.
המצב בירושלים היה קריטי. חיל ים לעומת זאת- לא היה כמעט קיים. לזיגמונד עמד ניסיונו הן בים והן בקרבות ביבשה- הוא "נחטף" מיידית לגדוד הרביעי של הפלמ"ח, שם מונה למפקד מחלקה-ושוב מצא את עצמו במערבולת בלתי פוסקת של קרבות. הוא שימש כמפקד מחלקת חבלה, מפקד מחלקת מרגמות, ומפקד מחלקת חי"ר.


זיגמונד מצא את עצמו בקרבות מעלה החמישה, נבי סמואל, הרדאר, המסרק, בית מחסיר, הקסטל, ניסיון הפריצה הכושל לעיר העתיקה, בקטמון, ובקרב המפורסם בסן סימון.
לקראת סוף המלחמה כשרווח המצב בגזרת ירושלים- הוא הועבר לחיל הים- והיה לצ'יף אנג'יניר של אנית חיל הים-הקורבטה-אח"י הגנה ק-20, שם שירת עד סוף המלחמה ולאחריה.
זכורה מאותה תקופה היתקלותו בבן גוריון- שביקר באניה. הוצגו לפניו קציני האניה-"וזה זיגמונד גריף, קצין המכונה".


בן גוריון: "זה לא שם לקצין עברי- תשנה אותו !!!!"
זיגמונד: "לא! זה שם פרוסי בן למעלה מאלף שנים. אני לא בטוח שהמדינה הזאת תתקיים עשרה אחוזים מהזמן הזה."
בן גוריון הפך לעגבניה, צנון, סלק….ובזה נגמר העימות. זיגמונד חווה איומים גדולים יותר מראש ממשלה מעוצבן.


לאחר מכן שיכנעו אותו לפחות לשנות את שמו הפרטי לזהר.
כשנקנו הפריגטות מדגם RIVER לחיל הים- מונה זהר לצ'יף אנג'יניר של אח"י משגב ק-30.
לאחר מערכת סיני הוצב להשמשת המשחתת חיפה ק-38 (לשעבר איברהים אל אוואל המצרית) ואז כצי'ף אנג'יניר של המשחתת אח"י יפו ק-42.
תקופה קצרה פיקד על מספנת חיל הים- וביקש לחזור לכלי השיט.
בשנת 1965 הוצב כ-צ'יף אנג'יניר של המשחתת אחי" אילת ק-40, וערב מלחמת ששת הימים, הוצב בצוות ההקמה של בסיס אשדוד החדש- כקצין הטכני של פלגת הנחתות (שייטת 11) איתה השתתף גם במלחמת ששת הימים.


מיד לאחר המלחמה- ביקש ממנו הצ'יף אנג'יניר של אח"י אילת (בן-בסט, בסטי) להצטרף לסיור כדי לראות ביחד איך להתגבר על בעיות במכונה- האניה כבר לא היתה במצב טוב.
כשעלה זהר לאניה- ברגע האחרון לפני ניתוק החבלים- הזעיק אותו מפקד פלגת הנחתות-סא"ל ברוך ברושי לדיון דחוף במטה.
זהר מחק את עצמו מרשימת המפליגים, זרק את חגורת ההצלה ודהר לסטלה מאריס. אחרת- כאן היה מסתיים סיפורו.


האניה הוטבעה באותו סיור- ומאנשי מחלקת המכונה- איש לא ניצל.
זהר השתתף בקליטת הסטיל"ים החדשים והבין שזמנו עבר.
הוא נחשב קצין מכונה מצטיין- קפדן, קשוח ודורש מאנשיו- אך קפדן ועקשן באותה מידה מול הפיקוד שמעליו- הוא אמר את מה שחשב, היה ישיר ובוטה- והגרוע מכל- כמעט תמיד התברר שצדק- לכן מעולם לא קודם מעבר לדרגת רב סרן.


סיפרו עליו שדיבר עם כולם מגובה העיניים- והיה נכון לשמוע דעה והצעות מכולם- גם מאחרון המסיקים (שאחד מהם הוא שלח לקורס חובלים-משם הוא התקדם לדרגת סגן אלוף).
בשנת 1970 השתחרר מחיל הים.


זהר המשיך בשירות מילואים כקצין מכונה הנילווה לאניית ההדרכה של חיל הים נגה- איתה גם השתתף בהפלגות לג'וניה שבלבנון בשנות ה-70, וכן בהפלגות קורס חובלים לחו"ל.
כאזרח- מונה למנהל מחלקת האחזקה והבטיחות במפעל האלקטרו-כימי פרוטארום בעכו.
לאחר יציאתו לפנסיה-התמסר לתחביבו- נגינה בכינור (הוא היה מוזיקאי מוכשר שידע לנגן בכל כלי מוזיקלי שנפל לידיו), קונצרטים, וטיפול בחתולי רחוב.
בספטמבר 2009 נפטר בבית חולים בחיפה מטיפול רפואי לקוי ורשלני.

אנקדוטה המעידה על דרך חשיבתו.

בסוף שנות ה-60, בסדר פסח שנערך בבה"ד חיל הים (באולם בית הספר לאלקטרוניקה) סחבתי את האפיקומן (בתור גנב ופורץ מנוסה במערכת החינוך). שאל אותי זהר- מה תבקש בשבילו?…לא ידעתי עדיין…."תדרוש שבוע חופש לכל אנשי הבסיס" אמר לי. וכך היה. החיילים באולם ממש "העיפו את השולחנות באוויר" כששמעו את מפקד הבה"ד –בוצי, מתחייב לשבוע חופש לחיילים בסבב מאורגן. לאחר מכן- כשאנשי הבסיס הקיפו אותי באהבה שלא הגיעה לי כלל, עמד זהר בצד ועישן….

מוזיאון GREIF

מוזיאון GREIF

מוזיאון GREIF ממוקם בשכונת נווה שאנן בחיפה- ליד שער הטכניון המוזיאון מכיל אוסף בן מעל ל-1,000 מודלים המציגים פרקים בהיסטוריה וטכנולוגיה כלל עולמית בתחומים הבאים: שייט ,תעופה, התפתחות הרכב , חקר החלל, היסטוריה צבאית. המוזיאון נקרא על שם פנינה וזהר גריף. הביקורים במוזיאון הינם בתיאום מראש בטלפון 0545-451-284

שתפו עכשיו

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

יכול גם לעניין אותך

מעקב
הודע על
guest
0 Comments
פידבקים מוטבעים
ראה את כל התגובות