18.05.2021

יום שלישי

אילוסטרציה: PIXABAY, guvo59

אדם התחייב לרכוש חברה והתחרט ובית המשפט חייב אותו לשלם את התמורה

חברת נוירוניקס בע"מ היא חברת start-up שפעלה במשרדיה ביוקנעם ופיתחה מוצר בתחום הטיפול בחולי אלצהיימר. לאחר שהושקעו בפיתוח המוצר מיליוני דולרים, החלה החברה לשווק את המוצר בחו"ל, תוך תקווה שה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) יאשר את המוצר, ואולם- אישור כזה לא נתקבל שכן נדרשו השלמות. ההשלמות היו כרוכות בהשקעה כספית גדולה. מכיוון שמי שהזרים עד כה כספים לחברה היו בעלי המניות, ואלה לא הגיעו להסכמה לגבי השקעה נוספת- החברה הגיעה לחדלות פירעון, הפסיקה פעילותה והעובדים פוטרו. 

לחברה מונה נאמן זמני אשר פרסם את נכסי החברה למכירה, כולל קניינה הרוחני כמובן. היו מספר מתעניינים בחברה ואולם, לבסוף, היו שני מציעים רלוונטיים- המשיב, מר דורון כהן ומנכ"ל החברה לשעבר. בהתחלה הם התמודדו אחד מול השני, לאחר מכן חשבו לאחד כוחות ולבסוף, כל אחד מהם נתן הצעה בנפרד, כאשר המשיב הציע 430,000 ₪ והמנכ"ל לשעבר הציע 420,000 ₪. החברה למעשה נמכרה למשיב. ואולם, המשיב לא שילם את התמורה. 

לדברי המשיב, הנאמן לא פרסם את כל העובדות בנוגע לחברה וצירף רק מסמכים חלקיים ובנוסף, לא גילה למשיב את הסיסמאות או ההרשאות למידע אותו מחזיקה החברה. הוא גם טען כי מחשבי החברה נפרצו שכן הנאמן לא שמר עליהם די הצורך. לדברי הנאמן, הוא סבור שהמשיב רצה לרכוש את החברה ומיד למוכרה לצד ג', ברווח מסוים, אך, משלא יצאה העסקה מול צד ג' לפועל, הוא מנסה להתחמק מהעסקה ולחזור בו. לטענתו, המחשבים לא נפרצו ובנוסף טען כי לא ניתן להעביר למשיב את המידע שברשות החברה, שכן, מדובר הרי בחברת הזנק, המבוססת על רעיון ולא ניתן להעביר את אותו מידע בטרם אושר המכר ושולמה התמורה!!!

בית המשפט המחוזי בנצרת התייחס לטענות המשיב וציין שאי העברת וחשיפת מידע מדעי של החברה אינה פוגמת בעסקה. מובן כי בחברת הזנק, המידע, שמהווה את הנכס המהותי של החברה יועבר למשקיע, בדרך כלל, לאחר השלמת העסקה, כך לפחות כשמדובר במכר רעיון שנועד לפיתוח, שאם לא כן, המידע עלול לזלוג החוצה, דבר שיגרום לכרסום ממשי בשווי החברה ובנכסיה ואולי אף להוריד את שוויה לטמיון.

עוד ציין בית המשפט, כי למשיב ניתנה זכות מלאה ואפשרות ממשית לבחון ולשקול האם להגיש הצעה ובאיזה סכום. הוכח, כי המשיב ניצל את הזמן והזכות שניתנה לו, בחן ובדק לעומק את החברה ונכסיה והחליט על דעת עצמו להגיש הצעה לרכישתה. יתר על כן, כל ההליך עצמו נמשך זמן רב, והמשיב אף המשיך בבדיקותיו לאחר זכייתו בהתמחרות, העביר תיקונים לחוזה ואלה נערכו לבקשתו, ורק אז הוא חתם על החוזה. אשר על כן, על המשיב לקיים את החוזה ואת ההתחייבות שנטל על עצמו במסגרת אותו חוזה וזאת משלא נמצאה כל עילה לביטול החוזה. 

בית המשפט הדגיש כי הכלל הוא שחוזים שנערכים ונחתמים בין צדדים יש לקיים, וכי בדיקות לגבי תנאי המכר והיקף הממכר נעשות לפני החתימה ולא לאחריה. אם המשיב סבור, בדיעבד, ששילם יתר על המידה, הרי שמדובר בטעות (שלו) בכדאיות העסקה ואין בכך כדי לבטל את המכר.

עו"ד מורן אריאלי

עו"ד מורן אריאלי

עו"ד מורן אריאלי הינה בעלת תואר ראשון ושני מאוניברסיטת חיפה והינה עוסקת בתחום האזרחי-מסחרי

שתפו עכשיו

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

יכול גם לעניין אותך

מעקב
הודע על
guest
0 Comments
פידבקים מוטבעים
ראה את כל התגובות